סוכריה לפה, סוכריה לגוף.

מי מאיתנו לא אמרה/אומרת/תאמר את המשפט השנוא ״ממחר דיאטה״ – לא עוד!

אחרי שעברתי את טבילת האש בפוסט הראשון בבלוג החדש שלי.
הגיע הזמן גם לסדנא הראשונה שלנו עם פאני המדהימה.
אז התחלנו עם לחמים!!
פאני הרכיבה מתכונים טעימים ובריאים בצורה מדהימה שתשאיר אתכן שבעות, מרוצות ונדהמות מהטעם.

FullSizeRender_3_800x607
לורן מלמדת אותי להשתמש בקיטשן אייד

FullSizeRender_2_800x533
לימור מדגימה לנו כיצד טורפים ביצה באמצעות כף

FullSizeRender_800x533
מצחיק פה צילום: אור הגר

על אף שהלחמים היו מדהימים, אני רוצה לספר לכן על החויות שאני עוברת, וכמובן לתת לכן מתכונים שלי, אז סילחו לי שאין כאן יותר מידי תמונות של חלות-זה עדיין לא תחום ההתמחות שלי 🙂
ובנימה אופטימית זו, בואו נתחיל!

תמיד אכלתי כל מה שאני רוצה, אני לא מאלה שיודעות לשים לעצמן מעצור על הפה.
אתן בטוח מכירות. אותן בנות שיש להן מלא שליטה עצמית, סדר יום מוקפד וכוח רצון שלא יבייש את ארמסטרונג.
-תמר ויוגורט לפני הריצה של הבוקר
-תפוח לארוחת 10
-ארוחת צהרים מאוזנת של סלט חלבונים ופחמימות
-בלי שום פזילות לצדדים
הבנתן את התמונה.
אני לא אחת מהן והלוז שלי משתנה מיום ליום, כך שאין לי טעם לנסות לסדר אותו.

אחרי שנים של מאבק בנושא, החלטתי פשוט לאמץ את זה.
זה נורא מוזר לי לספר היום, שאני לא חוסכת מעצמי שום דבר, בעיקר כי אני לא יכולה להתאפק. אבל גם כי בעבר זה אכל אותי מבפנים.
כל דבר שנכנס לפה, נמדד בערכו הקלורי (אני עד היום משמשת מחשבון קלוריות לכל חברה שחפצה בכך) וכמובן ב-עד כמה הוא שווה את זה.
תמיד התאכזבתי מעצמי, אף פעם לא הייתי שבעה וזו פשוט הפכה לאובססיה בלתי אפשרית, או שאני ״שומרת״ או שאני ״ילדה רעה״.
הבנתי שהמגבלות הללו, לא טובות לי בכלל.
אז הפסקתי, הפסקתי לספור קלוריות והתחלתי להנות מהביסים.

FullSizeRender_800x800
נשנוש במרפסת שלי

-אז איך זה קורה?
בדיוק לשם כך נעזרתי בכותרת כ״רמז מטרים״ – סוכריה לפה וסוכריה לגוף.
מדובר באיזונים חברות, מהיכרות של 27 שנים עם עצמי אני יודעת שאין לי סיכוי לשרוד יום אחד בלי שוקולד (לכל אחת מאיתנו יש את הדבר האחד הזה) – הסוד בסך הכל טמון ב-כמה, מתי ואיך.
אני אוכל את השוקולד שלי, אבל רק אחרי שאתן לגוף שלי את מה שהוא צריך.
-בבוקר אוכל קודם סלט או דגנים עם חלב או שיבולת שועל או פירות ורק אז כפית קטנה של נוטלה.
-בצהריים אתחיל במנה יפה של ירקות ואז חלבונים ואחרי ששבעתי, אוכל משהו כמו מיני סניקרס.
במילים אחרות, אחרי שאכלתי את כל הערכים התזונתיים שהגוף שלי היה ״צריך״, אתן לפה שלי את מה שהוא ״רוצה״.
חשוב מאוד  לזכור- כשאני שובעת לגמרי, אני כבר לא רוצה לאכול חבילה שלמה של שוקולד – שפעם, שימשה אותי כארוחה, לא מספקת ובנוסף להכל עוררה עוד תיאבון (כולנו מכירות את המעגל הזה)
הרצון לסיפוק המיידי של הפה תמיד יתקיים אצלי, על כן, אתבל את סיום הארוחה בקובית שוקולד אחת וארגיש שבעה, בריאה ומסופקת (שבתכלס כולנו יודעות שבלי זה הולכת לנו כל הדיאטה – תוך יומיים).

היום, אחרי שנים שזוהי שגרת חיי, אוכל בריא וטעים הוא חלק מהשגרה היומיומית שלי.

אז רציתי לשתף אתכם במתכון לסוכריות ירקות שהכנתי בשבת האחרונה:

מצרכים:
1 גזר
1 קולורבי
1 סלק
(כמובן שאפשר מגוון של ירקות שונים ומגוונים לצורך העניין)

לרוטב:
אצבע של שום דבש ״דורות״
מיץ מחצי לימון
קורט מלח
ושמן זית – כף בערך

 

FullSizeRender_2_800x800
אופן ההכנה:

-חותכים את הירקות לקוביות של בערך 2סנטימטרים, אני הוספתי גם חתיכת שומר כפי שהתמונות מגלות – אבל לא חתוכה לקוביות.
-מערבבים את המצרכים לרוטב עד לקבלת תערובת אחידה.
-באמצעות מברשת מפזרים את הרוטב על הירקות.
-לתנור על חום של 200 מעלות לכ-45 דקות (כל אחת והתנור שלה או שלו) 😉

IMG_6702_800x800
עכשיו יש לכן אחלה נישנוש – טעים, בריא ונטול רגשות אשם!

אז אחרי שדיברתי כל כך הרבה על עצמי, אני רוצה לשמוע קצת מכן.
איך אתן שומרות על הדיאטה? במה מתקשות? על מה עוד היתן רוצות שאספר לכן בפוסטים הבאים שלי?
עד הפעם הבאה…
Stay beautiful