ניפוץ מיתוסים לרגל ט"ו באב. מאת: שרית יוכפז

בחורה עם מחשב נייד

בחרתי כתבה וראיון מרתק לקראת   ט"ו באב.
מדוע רוב האנשים היו רוצים להתחתן עם עצמם????
 תכירו את נעמה אלפסי, יועצת זוגית בגישת שפר, שמנפצת מיתוסים לרגל ט"ו באב
מי אמר שלטיפול זוגי חייבים לבוא בזוג?
חייבים ללמוד בזוגיות להוריד את כלי הנשק במיוחד את תחושת הקורבן
בלי שיפוטיות זו הדרך לזוגיות נכונה
הרגש לאהוב נמצא כולו בשליטתנו – אנחנו יכולים להחליט מתי וכמה לאהוב
זוגיות זה רק לתת בלי המחשבה על מה אני מקבל
ניפוץ הסטיגמה שבשביל טיפול זוגי צריך לבוא בשניים– אין שום מגבלה שתבואו לבד לקבל ייעוץ, כדי לפתור לך את הבעיה בזוגיות – זה הכל בידיים שלך.
איך נפתרים ממריבות שחוזרות על עצמן שוב ושוב- ישנם בני זוג ששנים על שנים רבים את אותה מריבה, מתוך תחושה שבן הזוג חייב להשתנות ואחד הצדדים הוא ה"קורבן" בסיפור.
הקורבנות כי היא כלי נשק חזק בזוגיות, בתוך המאבק של בני הזוג. הצד המסכן –תמיד צודק והצד השני חייב להשתנות.
מוסיפים שמן למדורה- שיפוטיות, ביקורתיות, האשמות הדדיות, צד אחד שמנמיך/מגמד צד אחר – חייבים בזוגיות ללמוד להוריד את כלי הנשק כדי להתקדם.
כלי נשק: שיפוטיות, תחושת קורבנות, אין לי חשק
דינמיקה לא מודעת- מה שאני אומרת כלפי חוץ לא קובע, אלא מה שקובע זה מה שאני מרגישה ביחס לאותו אדם מבפנים (המחשבות שלי על אותו אדם). אם יש 0 שיפוטיות מגיעים לאן שרוצים בזוגיות.
הרגש לאהוב נמצא כולו בשליטתנו – אנחנו יכולים למנוע מאתנו לאהוב או שאנחנו יכולים לבחור להישאר ולהמשיך לאהוב- הכול בידיים שלנו.
אהבה של זוגיות זה לתת ולא לקבל, לאהוב מישהו אחר ולרצות לתת לו, לדאוג שיהיה לו טוב. לפעמים כשמשהו לא עובד טוב כמו שאני רוצה ולא מספק לי את האגו כמו שאני רוצה- פתאום לא טוב.
אנחנו חיים בחברה מערבית שמקדשת את האינדיבידואל, האדם עסוק במה טוב עבורו, מה מגיע לו מה הזכויות שלו. תפיסה תרבותית שבה האדם במרכז.
-רוב האנשים היום רוצים להתחתן עם עצמם – כדי לקבל בדיוק את מה שהם רוצים וצריכים, אבל זוגיות אמיתית זה לתת ולהבין את הצרכים של האחר.
-התפיסה של האדם במרכז פוגעת כיום במערכות יחסים ובזוגיות כי קשה להיות למען האחר!!!
משבר הקורונה– מתעורר קושי וכל אחד מבני הזוג מגיב אחרת, לא כולנו מכילים אותו הדבר, מצד אחד מבלים הרבה שעות יחד אך מצד שני המציאות הכלכלית משתנה ומביאה עמה אתגרים חדשים.
יש לקחת בחשבון שכל צד חווה משבר בצורה אחרת. חשוב לשים לב שכל צד יהיה עסוק בלחשוב ולדאוג שלצד השני יהיה טוב: לברר ולשאול שאלות, בלי שיפוטיות, עם המון הקשבה (למרות שלרוב אנחנו יודעים את התשובה).
קיימת סטיגמה שכל אחד מבני הזוג יעשה 50% ונפגש באמצע – המחשבה הזו שגויה מהיסוד. כל אחד צריך לעשות 100% כדי לקבל זוגיות טובה גם אם בן הזוג לא יעשה שום צעד מהצד שלו. כל צד אחראי רק על ה-100% שלו, בן הזוג שלנו לא חייב לשתף פעולה בתהליך.
כל אחד מבני הזוג מסתכל על העולם מנקודת מבט אחרת– לכל אחד מאיתנו יש זווית ראייה שונה, השקפת עולם שונה. כל צד מביא פרשנות אחרת לסיטואציה וכל עוד אני תמיד "צודקת" או "צודק" והצג השני תמיד טועה יש מאבק. אבל כשיש הבנה שלבן זוגי או בת זוגי יש נקודת מבט סובייקטיבית שונה משלי אז יש מקום לזוגיות.
ההבדל בין דרישה לבין בקשה היא לפי התשובה שנקבל- בדרישה יש רק תשובה אחת שאנחנו רוצים לקבל, בבקשה יש כמה אופציות לתשובות שנקבל. בן הזוג תמיד יכול לבקש כלאחד הצדדים יש בעיה ולבן הזוג יש זכות לגיטימית להגיד את המילה "לא". דרישה לעומת זאת באה ממקום שאחד הצדדים תמיד צודק והאמת אצלו.
נעמה אלפסי, יועצת זוגית בגישת שפר.
מרכז שפר, נוסד בירושלים לפני כעשור ומאז ועד היום עוסק בתחומי ההורות, הזוגיות והמודעות האישית. המרכז מכשיר מנחים ויועצים הפועלים כיום בגישת שפר ובראשו עומדת הגב' יעל אליצור, תלמידתה של בלהה שפר (ממקימי מכון אדלר). כיום פועלים בכל רחבי הארץ כ-150 מנחים ויועצים זוגיים ומשפחתיים המעבירים את הידע שצברו לכ-7000 זוגות והורים בשנה שלומדים את הגישה ולכ-50 מוסדות חינוך ואלפי עובדי חינוך בכל מגזרי האוכלוסייה.