נופי נפש

״בֶּטַח קַר נוֹרָא שָׁם מֵעַל הַמַּכְתֵּשׁ, בֶּטַח בָּהִיר וקָר וְנָקִי, בֶּטַח יוֹרֵד הָעֶרֶב וְהַמִדְבָּר נִהְיָה רַק אוֹרוֹת רְחוֹקִים״

את פרוור תארו כ"גדול המתבוננים". עינו הפקוחה נמצאת בכל מקום והוא כותב כמו אדם שמדבר תוך כדי הליכה." ואת ג’ורג'יו דה קיריקו  תארו כמבטא תחושת חוסר נוחות הנוצרת כתוצאה מזרות ומחוסר הגיון המעורבים בסיטואציות מוכרות .״פגשתי ״ את שניהם בהִצְטַלְּבוּת דרכים במדבר.

irus_hayoun art.004

בשנים הראשונות על שפת המכתש  לא יכולתי להתחבר לריק הזה. זה  קרה בבוקר גשום במיוחד כשיצאתי אל השטפונות וחזרתי רטובה ובוצית עם רדת החשכה. היתה שם חוויה חזקה ושונה  באותו יום. הלכתי לדפדף בספר של Simon Michael Schama – ' נוף וזיכרון '  לברר לעצמי מה אני רואה.irus_hayoun art.024

 "לומר את הסופי באינסופי"

ס.יזהר בראיון להלית ישורון בספרה 'איך עשית את זה'  כותב : ״ אני חושב שבשאלה שלך יש איזו טעות . הטעות היא שיש כביכול בחוץ משהו שאני מגיב  עליו , ומתרגם אותו למילים . זה לא כך . המשהו הזה הוא בפנים , סוג של תמונה או מוזיקה  או לחץ או כאב , שאני הופך אותו לתמונה של נוף . אני לא מצלם את מה שישנו , אלא בונה משהו שמזכיר אותו.״

irus_hayoun art.026

השִטְפוֹנוֹת הֵקְדִּימוּ הַשָּׁנָה אֶת הַשָׁלֶכֵת . אֲנִי זוֹכֶרֶת, יָצָאנוּ לְמִדְבָּר לְקַבֵּל אֶת פְּנֵיהֶם וַאֲנִי נַסוֹגתִי רַק עִם רֶדֶת הַחֲשֵׁכָה . לְאַפְשֵׁר לְחָיוֹת הנעֵלָמות בַּמִּדְבָּר לחגוֹג אֶת חַיֵּי הַלַּיְלָה שלָהֶן.
וְאַתָּה הִתְּקַשַׁרְת אֵלַי וְאָמַרְתָּ : ״תָחְזִיקִי לָנוּ אֶת הַמַּיִם, אֲנַחְנוּ תֶּכֵף מַגִּיעִים״ .

(מכתבים מארץ רחוקה)

בָּאתִי לְהַגִּיד שֶׁאֲנִי הוֹלֵך

irus_hayoun art.018יוסי  עזב את העולם בחורף שעבר , הוא תכנן לבוא למדבר ולא הגיע . "יש לי גוש בגרון . אני נכנס לבדיקה וחוזר אלייך. תשלחי תמונות מהמכתש" . יוסי מת . ולא הספקנו להיפרד .  וביום אחד ,  גוף העבודות של תצלומי המדבר הפך להתכתבות ביני ובינו. אני מצידי המשכתי  "לשלוח" לו תמונות ומכתבים . והוא , לפעמים, בַּחֲלוֹמוֹת שֶׁלִּי , גם ענה.

אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ אֶל ההרגשה הַמְּלֵאָה הנדִירָה הַזֹּאת שֶׁל ההליכה אֶל מִחוּץ לכּוֹח הַמְּשִׁיכָה,מֵעֵבֶר ליונוספרה שֶׁלְּך, אֶל הַקֵּסֶם שֶׁל לֹא לָדַעַת  אֵיך חוֹזְרִים. ( מתוך : 'מכתבים מארץ רחוקה')
אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ אֶל ההרגשה הַמְּלֵאָה הנדִירָה הַזֹּאת שֶׁל ההליכה אֶל מִחוּץ לכּוֹח הַמְּשִׁיכָה,מֵעֵבֶר ליונוספרה שֶׁלְּך, אֶל הַקֵּסֶם שֶׁל לֹא לָדַעַת
אֵיך חוֹזְרִים. ( מתוך : 'מכתבים מארץ רחוקה')

irus_hayoun art.005

בֶּטַח קַר נוֹרָא שָׁם מֵעַל הַמַּכְתֵּשׁ, בֶּטַח בָּהִיר וקָר וְנָקִי, בֶּטַח יוֹרֵד הָעֶרֶב וְהַמִדְבָּר נִהְיָה רַק אוֹרוֹת רְחוֹקִים

irus_hayoun art.013 irus_hayoun art.007

Simon Michael Schama ,  בספרו נוף וזיכרון  (Landscape and Memory ) עורך מסע המנסה לפרש את ההשפעה שלנו  על הטבע ובאותה מידה את  מידת השפעת הטבע עלינו.   שם הוא מצביע  על היחס בין סביבה פיזית נתונה לבין הזיכרון והמיתוסים החבויים בתוכה – מה המסגרת דרכה העינים  שלי סוקרות את הנוף ״ ?

irus_hayoun art.033

"בטרם מתיימר הוא להיות מנוחה לחושים, נוף הוא יציר של תודעה. בתודעה שלנו, נוף מורכב מיותר שכבות של זיכרון מאשר שכבות של אבן." (Simin.Sch)

irus_hayoun art.003

ואז חלף על פני לוח השנה המסורבל של  הפייסבוק עם פיסה של דפיי יומן משעשעים . המדבר הוא אותו מדבר .והעיניים שלי אשר פושטות ולובשות לו צורה מדי בוקר
יומן פייסבוק 1י

[vimeo 157103993]

אירוס
צלמת & הרבליסטית. כותבת . אמנית רב תחומית מפתחת מוצרים אגדיים מצמחי מרפא . חפרפרת ארכיונים. עושה פרמה קאלצ'ר .גרה על שפת המכתש. חיה slow. מגדלת שני בנים שובבים וארטישוק.