את פרוור תארו כ"גדול המתבוננים". עינו הפקוחה נמצאת בכל מקום והוא כותב כמו אדם שמדבר תוך כדי הליכה." ואת ג’ורג'יו דה קיריקו תארו כמבטא תחושת חוסר נוחות הנוצרת כתוצאה מזרות ומחוסר הגיון המעורבים בסיטואציות מוכרות .״פגשתי ״ את שניהם בהִצְטַלְּבוּת דרכים במדבר.
בשנים הראשונות על שפת המכתש לא יכולתי להתחבר לריק הזה. זה קרה בבוקר גשום במיוחד כשיצאתי אל השטפונות וחזרתי רטובה ובוצית עם רדת החשכה. היתה שם חוויה חזקה ושונה באותו יום. הלכתי לדפדף בספר של Simon Michael Schama – ' נוף וזיכרון ' לברר לעצמי מה אני רואה.
"לומר את הסופי באינסופי"
ס.יזהר בראיון להלית ישורון בספרה 'איך עשית את זה' כותב : ״ אני חושב שבשאלה שלך יש איזו טעות . הטעות היא שיש כביכול בחוץ משהו שאני מגיב עליו , ומתרגם אותו למילים . זה לא כך . המשהו הזה הוא בפנים , סוג של תמונה או מוזיקה או לחץ או כאב , שאני הופך אותו לתמונה של נוף . אני לא מצלם את מה שישנו , אלא בונה משהו שמזכיר אותו.״
השִטְפוֹנוֹת הֵקְדִּימוּ הַשָּׁנָה אֶת הַשָׁלֶכֵת . אֲנִי זוֹכֶרֶת, יָצָאנוּ לְמִדְבָּר לְקַבֵּל אֶת פְּנֵיהֶם וַאֲנִי נַסוֹגתִי רַק עִם רֶדֶת הַחֲשֵׁכָה . לְאַפְשֵׁר לְחָיוֹת הנעֵלָמות בַּמִּדְבָּר לחגוֹג אֶת חַיֵּי הַלַּיְלָה שלָהֶן.
וְאַתָּה הִתְּקַשַׁרְת אֵלַי וְאָמַרְתָּ : ״תָחְזִיקִי לָנוּ אֶת הַמַּיִם, אֲנַחְנוּ תֶּכֵף מַגִּיעִים״ .
(מכתבים מארץ רחוקה)
יוסי עזב את העולם בחורף שעבר , הוא תכנן לבוא למדבר ולא הגיע . "יש לי גוש בגרון . אני נכנס לבדיקה וחוזר אלייך. תשלחי תמונות מהמכתש" . יוסי מת . ולא הספקנו להיפרד . וביום אחד , גוף העבודות של תצלומי המדבר הפך להתכתבות ביני ובינו. אני מצידי המשכתי "לשלוח" לו תמונות ומכתבים . והוא , לפעמים, בַּחֲלוֹמוֹת שֶׁלִּי , גם ענה.
בֶּטַח קַר נוֹרָא שָׁם מֵעַל הַמַּכְתֵּשׁ, בֶּטַח בָּהִיר וקָר וְנָקִי, בֶּטַח יוֹרֵד הָעֶרֶב וְהַמִדְבָּר נִהְיָה רַק אוֹרוֹת רְחוֹקִים
Simon Michael Schama , בספרו נוף וזיכרון (Landscape and Memory ) עורך מסע המנסה לפרש את ההשפעה שלנו על הטבע ובאותה מידה את מידת השפעת הטבע עלינו. שם הוא מצביע על היחס בין סביבה פיזית נתונה לבין הזיכרון והמיתוסים החבויים בתוכה – מה המסגרת דרכה העינים שלי סוקרות את הנוף ״ ?
"בטרם מתיימר הוא להיות מנוחה לחושים, נוף הוא יציר של תודעה. בתודעה שלנו, נוף מורכב מיותר שכבות של זיכרון מאשר שכבות של אבן." (Simin.Sch)
ואז חלף על פני לוח השנה המסורבל של הפייסבוק עם פיסה של דפיי יומן משעשעים . המדבר הוא אותו מדבר .והעיניים שלי אשר פושטות ולובשות לו צורה מדי בוקר
י[vimeo 157103993]