מתנות משוק רמלה

סיור בשוק רמלה יכול להיות בילוי חווייתי מושלם עם הילדים בחופש הגדול. התמונות הטעימות שוות יותר מאלף מילים!

שוק רמלה
שוק רמלה
שוק רמלה
שוק רמלה
שוק רמלה

הרוטינה הקבועה שלי כשאני מגיעה לשוק כל שהוא בישראל, ממש סוג של התניה פבלובית, היא לחפש את מוכר הבורקס. עם או בלי ירקות, בדרך כלל זה יהיה במילוי תרד וגבינה, תמיד עם כוס איירן ליד (בורקס טורקי או מה?). אני יודעת, זה לא בריא, שומן טרנס וכאלה, אבל אני מכורה. וכידוע, מכורים לא יכולים בלי.

כעת אתם יכולים להבין מדוע שתי רעבות שכמונו (אני ו"המתנה") התבייתנו על "בורקס רמלה", מיד עם הגיענו לשוק רמלה. במקרה שלו גם לימונדה זה חלק מהמסורת, אז לא התווכחנו. ועוד כשמוזגים אותה באופן חינני כל כך ממיכל באמצעות בקבוק, מדובר בחצי-מופע. הבורקס טעים וגם כאן מניחים אותו על נייר פשוט שנראים בו כתמי השומן. לא יודעת למה, אבל אני אוהבת את המראה הזה.

בורקס טורקי
גם החולצה מתאימה ללימונדה

עם בטן מלאה (לא מדי. בכל זאת משאירות מקום להמשך), אנו ממשיכות לטייל בשוק. כי בינינו, זה סוג של טיול, אפילו אם זה מלווה במשימות קניה. לאורך רחוב ז'בוטינסקי המקורה, השוק נעים מאוד גם בקיץ החם. בעלי דוכני ירקות ופירות, מלך האבטיחים מזה ומלך הבננות מזה וביניהם חנויות דגים ובשר. המוכרים והקונים, גם בהם אנו מתבוננות. רמלה היא עיר מעורבת וזה ניכר גם במבקרי השוק. לא מדובר בשוק תיירותי, אבל אנחנו דווקא כן סוג של תיירות כאן, אז הכל מעניין.

מלך האבטיחים
מלך הבננות
מלכה (באופן כללי)

בחנות "קליית אביבי דוד ובניו" אנחנו נכנסות לסוג של מערת עלי-באבא ומתבשמות מהריח. מה אין שם? – תבלינים, אגוזים, קטניות ועוד ועוד. חזרתי הביתה עם זרעי אניס למתכון העוגיות שנתנה לי "המתנה", כמה כוכבי אניס, תאנים מיובשות נהדרות (לא מזכיר בכלל את מה שנמכר בסופרמרקט) וטחינה גולמית שווה.

קליית אביבי דוד ובניו
קליית אביבי דוד ובניו

זיהינו לימונים כבושים שנראו נהדר וזיתים שפוזרו מעליהם קליפות לימונים קצוצות ב"חמוצי כרמל ובניו". בהמשך השוק גילינו עוד כמה דוכנים שלהם, עם דגים מעושנים, נקניקים וגבינות. לא תוכלו לטעות פה.

חמוצי כרמל ובניו

בדוכן הלחמים התענגנו על לחם בוכרי, לחם עגול ושטוח עם הטבעה במרכזו ופארנה מרוקאית חמימה, עבה ושמנונית עם שוליים שנצבטו בצורת קרניים. אי אפשר היה להפסיק לאכול אותן (מזל שסגרנו בשקית לקחת הביתה).

דוכן לחמים ופיתות

וכשהרגשנו שהגיע הרגע הנכון, יצאנו מהשוק וחצינו את הכביש למסעדת "מהרג'ה". המסעדה, אשר כוללת בתוכה גם חנות, מתמחה באוכל הודי צמחוני. התחלנו דווקא בלסקור את המדפים ולהוריד כמה מציאות. למשל, פיקל לימון, לימון כבוש נהדר ומרענן, חטיף על בסיס קמח חומוס (נשנוש מעולה מול משחקי המונדיאל) וגולאב ג'מון, כדורי בצק ספוגים בסירופ סוכר ומי ורדים, להיט עם גלידה.

ואז הגיעו המנות שהזמנו לשולחן. סמוסה פנג'בי, כיסון בצק מטוגן ממולא תפו"א, בצל ואפונה היה חם וטעים. כמה שאני אוהבת סמוסה! השוס היה המטבלים – רוטב אדום חריף, רוטב תמרהינדי וצ'אטני ירוק מנצח! מסתקרנים לדעת עוד – ראו למטה בשוונץ. לצידם הגיעה גם צלחת עם סוגים שונים של בצקים ממולאים (מיקס מהרג'ה). כשאני אומרת בצקים, אני מתכוונת לסוג של כדורונים דקיקי בצק בקוטר של כ-2 ס"מ, ממולאים בגרגרי חומוס או תפוחי אדמה, ברוטב קארי. על חלקם נמזג יוגורט ואחרים צופו בשבבי קמח חומוס. גם סוג של אורז תפוח היה שם ברוטב קארי עם תפוחי אדמה ואפונה קרים.

סמוסה פנג'בי
מיקס מהרג'ה

למנה עיקרית הזמנו את מנת המהרג'ה טאלי – צלחת מחולקת למנות עם שלושה סוגי תבשילים, אפונה, תפו"א ושעועית, דאל (עדשים צהובות) אורז ונאן (הפיתה ההודית). פיקל הלימון שליווה אותם היה כאמור נהדר. לא יכולתי להתאפק והזמנו גם מלאי קופטא, מנה ששמורה אצלי באהבה מהביקור שלי בהודו – כדורי גבינת פניר ברוטב עגבניות, אגוזי קאשיו ושקדים טחונים. כמה שזה טעים!

מהרג'ה טאלי
מאלאי קופטא

חזרתי הביתה עם הרבה מתנות שוות מהשוק.

מחפשים מה לעשות בחופש הגדול עם הילדים? הנה לכם טיול נעים וטעים!

חזרתי משוק רמלה עם מתנות הביתה
לחמים טעימים משוק רמלה

 

השוונץ:

למה שלא תהנו גם אתם? – הנה המתכון למטבל (צ'אטני) הודי ירוק כמו במסעדת מהרג'ה. תאמינו לי, מדובר במרענן הרשמי של מאכלי הקיץ שלכם.

צילום: "הגרגרנית"

צ'אטני הודי ירוק

החומרים

  • 1 כוס עלי כוסברה טריים
  • 1/2 כוס עלי נענע טריים
  • 1 פלפל צ'ילי ירוק חריף 
  • 1 שן שום קצוצה
  • 1 כף קוקוס טחון
  • 1 ס"מ שורש ג'ינג'ר מגורד
  • 3 כפות מים
  • 1 כף מיץ לימון
  • 1/2 כפית מלח
  • 1 כפית סוכר
  • 1/4 כפית כמוןפפפ

פפפ

אופן ההכנה

שמים במיכל את כל החומרים וטוחנים היטב במערבל-מוט עד שמתקבל מטבל אחיד. האתגר הוא לא לגמור הכל עם פיתה.

בתיאבון!

הגרגרנית
מאז שאני מכירה את עצמי, אוכל מעניין אותי. להכיר, לגעת, להריח, לבשל, להאכיל ולאכול. בבלוג "הגרגרנית" אתם מוזמנים לקרוא את המחשבות שלי בנושאים הקשורים לאוכל, אבל לא רק.תמצאו אותי כאן: http://hagargeranit.wordpress.comמוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם: hagargeranit