משפחה אמיתית

איך ה"קבינט הביטחוני" הפך למקום משפחתי? ולא, זה לא "פוסט בחירות"

השבוע צפיתי במופע של ציפורלה, קרנבל תיאטרון שמח ומצחיק, שעסק בקבוצות וואטס-אפ משפחתיות. המופע, שבחלקו משלב את הקהל, ובחלקו האחר מביא את הקהל לפירצי צחוק אדירים, כנראה גרם למה שקרה לי מספר ימים לאחר מכן…

ערב גשום אחד, כשערוצי הטלוויזיה לא השכילו לשדר שום דבר ראוי לצפייה, למעט תכניות ריאליטי על שלל סוגיהן, מצאתי מפלט במכשיר הסלולארי שלי (אלא מה…).

משום מה, מתוך שלל האפליקציות שעמדו לרשותי, נכנסתי לוואטס-אפ, שדפדוף מהיר בו, העלה בי חיוך.

whatsup3

צילום: עצמי

 

למה חיוך? כי השיטוט המשועמם בוואטס-אפ גרם לי לשים לב שאני חברה במיני קבוצות שונות (בעיקר קבוצות של נשים) המחזיקות במגוון שמות "מעצימים", שמרבית המומחיות לחברה ולמגדר היו שמחות לחקור ולנתח בהיבטים פמיניסטיים. אלא שהשמות שניתנו לקבוצות אינם מעידים דבר וחצי דבר על תוכן השיחות שמתקיימות בהן. למשל, קבוצות כמו "הכוכבות", או "הקיסריות", ממש אינן עוסקות בעניינים ברומו של עולם. כך, הקבוצה הראשונה אינה עוסקת בשיח אודות מערכת כוכבי הלכת בגלקסיה, והשניה אינה דנה בחייה של תיאודורה, הקיסרית האחרונה בשושלת המקדונית. יותר מדויק יהיה להגדיר את השיחות שמתנהלות בקבוצות האלה, כשיחות בין חברות. שיחות במסגרתן מועברת אינפורמציה, כמו תיאום מועד המפגש הקרוב, מידע על אודות מסעדות מומלצות או טיסות מוזלות.

whartsup1

צילום: גלית סבג

 

הדפדוף האקראי נמשך עד שהגעתי לאחת הקבוצות הפעילות, והמרכזיות בוואטס-אפ שלי. גם קבוצה זו קרויה בשם בעל חשיבות עליונה, בטח במדינה כמו שלנו, אלא שהשם הזה פחות נושא אופי פמיניסטי מובהק. למעשה, היות שכלל חברות הקבוצה שירתו או משרתות בצה"ל, השם שנבחר לקבוצה עוד לפני שנים רבות הוא "הקבינט הביטחוני". שם "כבד", עם משמעות מחייבת עבור כלל המשתתפות. פעם אפילו חשבתי שהוא מקדים את זמנו, כי אולי הוא מהווה סימן לעתיד, בו תעמוד בראש הצבא, רמטכ"לית, ומטעם הממשלה תמונה שרת בטחון (אבל אז התעוררתי מהחלום).

מכל מקום, מדובר בקבוצה, שהיא למעשה סוג של "וואטס-אפ" משפחתי לכל דבר ועניין. אני מרגישה בה "הכי בבית בעולם". אני חופשייה להעלות בדיוק מה אני מרגישה; מי הרגיז אותי בבוקר; האם הבגדים תואמים את האירוע אליו אני הולכת; האם הטענה המשפטית שאני מבקשת לטעון מוצלחת או שמא ניתן לחדד אותה; האם ההופעה של ביבי בטלוויזיה היתה ספונטנית או שזה ספין ועוד…והקבינט הביטחוני, כמו כל משפחה מחבקת ואוהבת, תמיד שם עבורי, להגיב, לייעץ ולהציב לי מראה מול הפנים (כי אין משפחה מושלמת. יש רק משפחות אמיתיות).

whatsup2

צילום: גלית סבג

 

ככל שהעמקתי יותר במחשבה על הקבוצה הזו, הבנתי שיש בה משהו מוזר. חברות הקבוצה הזו נפגשות אחת לכמה חודשים (וגם זה בקושי, ולא תמיד בהרכב מלא); כל אחת מתגוררת באזור אחר בארץ ומתמודדת עם אתגרים אחרים בחיים; לכל אחת טרדות אחרות ועוד כמה וכמה מעגלים חברתיים מקבילים. אז למה בעצם הפכה הקבוצה הזו למרכזית כל-כך בחיים שלי? למה היא הקבוצה בה אני מרגישה בבית? נראה לי שההסבר הוא שכמו שלא בוחרים משפחה, אלא נולדים לתוכה, כך לא בחרתי את הקבוצה. היא פשוט נוצרה יום אחד, והיה ברור וטבעי מי נכללת בתוכה. וכמו שאחים הם "אחים בדם" לכל החיים, גם הקבוצה הזו, היא "קשר דם" לכל החיים.  לא משנה לאן מובילים אותך החיים, איפה תהיה על פני כדור הארץ, או באיזה שלב בחיים – המשפחה שם, כדי לקבל אותך בזרועות פתוחות.

עם התובנה המחבקת הזו, בירכתי את ה"קבינט הבטחוני" ב"לילה טוב", הגבהתי את השמיכה מעל לראשי, ונרדמתי. תכלס, מה כבר יש לעשות בערב שאין בו תכנית טובה בטלוויזיה, ובחוץ יורד גשם…

הולי שוורץ
עורכת דין (סגן אלוף במילואים), בעלת נסיון של מעל ל-20 שנה בתחום הדין הצבאי-פלילי. בעלת משרד בוטיק העוסק בייצוג חיילים מול המערכת הצבאית. כמו כן, אני מעבירה הרצאות בנושא הטרדות מיניות ומעמד האישה בחברה בת זמננו.