כולם היו מרוצים מהחיים.
כולם חוץ ממר טיגריס.
מר טיגריס השתעמם.
נמאס לו להתנהג יפה תמיד.
הוא רצה להשתחרר.
הוא רצה לכייף.
הוא רצה להתפרע.
ואז יום אחד,
צץ במוחו של מר טיגריס
רעיון פרוע.
והוא התחיל להתפרע
יותר ויותר.
עד שהחברים שלו איבדו את הסבלנות
ובקשו ממנו ללכת ליער.
רעיון שמר טיגריס אהב…
והוא הלך לו ליערות הפרא
ושם הוא נעשה פראי לגמרי!
אבל, למרות שהוא נהנה לו להתפרע
הוא היה בודד
והוא התגעגע לחבריו
לביתו ולעירו.
לכן הוא החליט לחזור
והוא גילה שכל מיני דברים
החלו להשתנות.
מכירים את זה שהילד מתפרע? שנמאס לו להתנהג יפה, להיות ממושמע ומנומס? שבא לו לשבור את הכלים והוא לא חושב על ההשלכות?
בטוחה שגם אתם הרגשתם כך בעצמכם, גם כילדים וגם כבוגרים 🙂
לילדים כמו למבוגרים, יש צורך לחצות גבול ולהתפרע. לפעמים, אפילו רק כדי לחזור אליו.
להתפרעות ולפראות בחברה יש מחיר. החברה לא רואה זאת בעין יפה וקשה לה להתמודד עם מצב זה. לכן, היא מוקיעה את המתפרע מתוכה.
בהתחלה "המתפרע" יכול לחוש שאין לו בעיה עם ההרחקה הזו, אולי הוא אפילו נהנה מזה. אבל, בני האדם מטבעם הם יצורים חברתיים ולא רוצים להיות בודדים ומבודדים.
ספר זה ייצור הזדהות טבעית של הילד ואף של ההורה. הוא מאפשר שיח על חציית גבולות ועל התנהגות פראית ולא מקובלת בחברה מול התחושה הזו של "נמאס לי" של היחיד בתוך החברה.
אני מאמינה שאם תקראו את הספר יחד עם ילדכם, הספר יאפשר דיון ער ביניכם בנושא הגבול בין התרבותי לפראי, ייצור עניין רב ויהיה כלי הסברה נהדר עבורכם.
מאחלת לכם ולילדכם קריאה מהנה!
XOXO
אחת שיודעת 😉