מצרפי המקרים

בחורה עם מחשב נייד

היה זה באחד מאותם ימים בהם אני כבר ממש צריכה למצוא משהו.
שיעניין אותי, שיסחוף אותי, שיגרום לי לאבד את שלוותי כמעט ולחכות בקוצר רוח לפעם הבאה שיהיה לי זמן פנוי.
מדובר, כמובן, בספר איכותי. יודעים מה? לא חייב להיות איכותי ברמה האסוציאטיבית המיידית שמעוררת המילה "איכותי". מספיק שיהיה ספר טוב, כתוב היטב, עם עלילה שתגרום לי לרצות להתקדם ולא להרגיש שאני הולכת דווקא לאחור.
במקרה לגמרי מצאתי. מי שמכיר אותי יודע שאני אוהבת ספרים חדשים. יש לזה כמה סיבות: הראשונה היא כמובן החיבה הפשוטה שלי לכל דבר חדש שכמוהו עוד לא נכתב. השנייה היא הזיכרון המתעתע שלי, שמכזיב במיוחד כאשר מדובר ביצירות אומנות. ללכת לאותו סרט פעמיים או להתחיל לקרוא שוב את אותו ספר – אלו אינם זרים לי. פשוט ברגע שסיימתי אני כבר לא זוכרת שבכלל קראתי אי פעם. אם הספר חדש אז אין בעייה כמובן. רק שלאחרונה קראתי הרבה ספרים, חלקם חדשים, ששיעממו אותי, ביאסו אותי ובעיקר לא ממש גרמו לי לחשוב. ואז במקרה לגמרי הנחתי ידי על הספר הזה. במקרה או שלא במקרה?
גם כאן, כמו תמיד, התזמון היה הכל.

חמש שעות לפני שיצבע את הקיר הדרומי בדירתו בפעם המאתיים וחמישים,
ישב גיא בבית הקפה הקטן והשתדל ללגום מספלו באיטיות מחושבת היטב.
כך פותח יואב בלום את סיפרו מצרפי המקרים. איך מחליטים איזו מנקודות הזמן במרחב היא ההתחלה?
על פי הספר הזה כל מה שצריך הוא לבחור נקודה בזמן ולהחליט שזו ההתחלה.
אני לא מהאנשים שמאמינים בכך שהכל גורל, ולנו אין שליטה בכלל במה שקורה מסביב.
מצד שני, תמיד חשבתי שהכל קורה מסיבה כלשהי. דבר לא קורה סתם, ואין דבר כזה שיש סתם צירופי מיקרים. כי אין הרי סתם.
הספר הזה לוקח את הרעיון הזה וצועד איתו קדימה. הסופר מצליח לבנות אתה עלילה במיומנות רבה, כך ששום דבר לא צפוי מידי והספר מצליח להיות מותח במידה ולא קלישאתי בכלל. הרעיון אומנם לא לקוח באופן ישיר מחיי היומיום, אבל הספר עוסק בדרכו המיוחדת באותם דברים שכולנו חושבים עליהם: אהבה, אכזבה, חרטה, גבולות ההיגיון וכל מה שביניהם. באחת מהשיחות שמנהלות הדמויות עולות כמה מהשאלות המכריעות האלו:
"מתישהו, בעתיד, מישהו יספר לך כל מיני דברים על מה זו אהבה. אל תאמין למה שאומרים לך. (…) זה לא זיקוקי דינור בשמים ולא מטוס שעובר עם כתובת גדולה וברורה. זה נמסך לאט מתחת לעור שלך, בשקט, בלי שאתה שם לב בכלל, כמו שמן מלכות. אתה רק מרגיש חמימות כזו, ויום אחד אתה מתעורר ומגלה שמתחת לעור שלך, אתה עטוף במישהו אחר."
"זה אומר שהכל בסדר, או שלא?"….
כי מסתבר שכולנו, רוצים לדעת שהכל בסדר. או שלא. בספר הזה נשאלות השאלות, של מה היה קורה אם, ולמה יש משמעות לכך שהרכבת הבאה תגיע באיחור ומי אמר לך משפט ספציפי באותו יום. הרי זה לא סתם צירוף מיקרים. תודו ששמעתם את המשפט הזה כבר פעם, מתישהו.
עכשיו, רק נותר שמצרפי המקרים שלי יגרמו לו להיות מחר בדיוק באותה שעה שאני אגיע למקום הקבוע. בטוח שאני אהיה שם…בנקודת ההתחלה. איזור תשע-עשר בבוקר.  או שלא.
ואתם? פשוט תקראו את הספר הזה. לגמרי במקרה.
חג שמח,
שלכם,
איזמרלדה.
יואב בלום, מצרפי המקרים. ספר בהוצאת כתר. 2011