מכשפות בימי הביניים והרנסנס

בחורה עם מחשב נייד

ימי הביניים לא היטיבו עם נשים. האידיאל הנשי היה הנזירה, ובעקבותיה בחשיבות האשה הנשואה והאם. נשים שלא לקחו חלק באחד  משני  תפקודים אלו סבלו מעלילה של עיסוק בכישוף. למרות תיאורי האגדות של המכשפה כזקנה מכוערת עם שומה ענקית על פניה, לרוב ה"מכשפות" היו נשים צעירות, היפות ביותר בכפר (גרמת לגבר לסובב מבטו אחריך – כישפת אותו), נשים שעסקו ברפואה ובמיילדות (רקיחת העשבים להקלה על כאבים נתפסה כמעשה כישוף), ונשים אדמוניות (השיער האדמוני הינו "חותם השטן" בחברה שרובה בהירת שיער). מי שהורשעה בכישוף וטענה לחפות (גם לאחר עינויים מרובים) היה עליה לעמוד ב"מבחן המכשפות". במבחן זה היו קושרים את ידיה של הצעירה, וזורקים אותה לנהר הקרוב. אם טבעה – היא חפה מפשע, ואם היא הצליחה לצוף היא הוכרזה כ"מכשיפה" ודינה היה או תליה או שריפה על המוקד.

במאה ה-15 התפתח מיתוס נוסף על המכשיפות, שכונה "שבת של המכשפות". על פי מיתוס זה מכשפים ומכשפות עורכים סעודה קניבלית בה מקריבים קורבנות אדם לשטן, מחללים את סמלי הכנסייה ולבסוף חוגגים באורגייה המונית.
אירוע זה מעולם לא התקיים, אולם עמד בבסיסו של ציד המכשפות שקטל יותר מ-100,000 בני אדם.

 

2 3 illustration of "Floating the Witch" 16th century Witches going to their Sabbath (1878), by Luis Ricardo Falero

ד"ר ענת מוברמן - נשיות, מיניות וזוגיות בראי האמנות
כמרצה, במשך שנים אני מרצה על מקומה של האשה בהיסטוריה כפי שהיא נבחנת בתוך התא המשפחתי ומערכות היחסים שהיא מנהלת (אם בתוך הנישואים, ואם מחוץ להם). בואו הצטרפו אלי למסע מרתק מהעבר ועד היום, מסע שהביא אותנו עד היום - למקום שהאשה נוכחת ומגשימה את עצמה.קצת עלי: בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה של החינוך, אוניברסיטת ניקרגואה (2014), תואר שני בתולדות האמנות, אוניברסיטת ת"א (2000). לימודי התמחות בתרבות איטליה מטעם "האוניברסיטה לזרים" של סיינה (2002) , תואר ראשון בתולדות האמנות, אוניברסיטת ת"א (1998). מרכזת קורסי כתיבה אקדמית במחלקה לעיצוב ב"מכון הטכנולוגי חולון" ומרצה לתולדות האדריכלות ועיצוב הפנים . מרצה לתולדות האדריכלות ועיצוב הפנים והריהוט ב"בבית הספר לעיצוב", המכללה למנהל, המסלול האקדמי. מרצה בקורסי סטיילינג ועיצוב פנים ב"בנין ודיור". מרצה לתולדות האמנות, האדריכלות והעיצוב ב"אבני" . מרצה על אהבה, זוגיות וארוטיקה בראי האמנות ב"אסכולות", וב"מכון אבני" לאמנות.