מטרות.
מה היתה המטרה בפתיחת הבלוג?
הבנתי שאני שוכחת ממש מהר מטרות שהצבתי לעצמי.
בגדול אני יודעת להיכן אני רוצה להגיע,
בקטן? הדרכים מתבלבלות.
המטרה נשכחת לרגע או רגעים, והדרך הופכת למאתגרת יותר.
עקביות היא ממני והלאה.
זה מפריע, ומאכזב, ומרגיז.
כי דרך פתלתלה היא הרבה יותר ארוכה,
לעתים זה הנכון, והרבה פעמים לא
גם אם אמרו לי שזו הדרך היחידה שיכולה להיות בעצם,
כי זה התהליך.
שמתי לב, שגם במקרה הזה,
שכחתי.
תשומת הלב הופנתה בחלקיק שנייה למשהו אחר.
האם מישהי עוקבת אחרי?
האם מישהי עשתה לי לייק?
וזאת לא המטרה. בכלל לא המטרה.
מה המטרה?
לכתוב.
לכתוב מה שעולה בי.
לכתוב את מחשבותי.
לכתוב מה עובר עלי.
לכתוב את תחילתו של הספר השני.
לכתוב.
לשמוח על כל מי שתבחר לקרוא אותי עוד,
לשמוח על כל תגובה.
אוקיר תודה.
זו המטרה.
הפעם שכחתי, ונזכרתי באחת.