מוציאה מהארון

הוא זרק לאוויר את הסוד הכי גדול שלו והסתכל עלי

הוא נכנס ומתיישב, בוחן את החדר. נאה וגבוה, משדר ביטחון , עם חיוך כובש ועיניים מדברות.כמו בבליינד דייט גם בטיפול יש תמיד את הגישוש הזה, ההתרגשות והלחץ, אני מספרת איזה בדיחת קרש ושוברת את הקרח ואז אפשר לצלול. הוא דיבר על הבוס הלחץ ובכלל הוא לא יודע מה הוא רוצה לעשות בחיים.

 

במפגש השני הוא שואל מה נשמע וזורק לאוויר את מה שמסתבר להיות הסוד הכי גדול שלו  "יש לי בן זוג. מה לא אמרתי לך?!" אומר ומסתכל עלי.
יש בפנים שלנו עשרות שרירים קטנים שמשקפים כל מחשבה. צריך רק להסתכל ורואים הכל. הוא בוחן אותי, איך אני מגיבה, אם הגבה הורמה במילימטר, אם יש עיוות בשפתיים. מחפש שיפוטיות או ביקורת פנימית. זה רגע שבו נבנה אמון והתמסרות או תהליך שיקטע לפני שהתחיל. הפנים שלי שיקפו את מה שהרגשתי, שום דבר מיוחד.

החיים סיפקו לי מספיק הזדמנויות ללמוד לשחרר שיפוטיות ולקבל. הוא שאל אותי גם מה דעתי על, חצי בחיוך חצי ממש רוצה לדעת ונבוך, עניתי שזה לא רלוונטי ושאין לי שום דיעה על זה. זה פשוט מה שזה. העדפה מינית. כמו צבע שיער או צבע עור וגובה. זה כנראה הרגע שאיפשר לו לגעת בנושא.

 

Tipul-004IMG_4489

קרדיט לתמונה: limor tsell gozlan

 

הוא המשיך וסיפר בעיניים נוצצות על האהבה שלו, על האדם המיוחד והקשר שלהם ושהוא מרגיש איתו בבית אבל ברגע אחד הוא כבה.

השפיל את המבט ושיתף שאף אחד אחד לא יודע.
לא ההורים והמשפחה הקרובה, בטח לא המורחבת, לא חברים. קומץ קטן של אנשים ממודרים שהוא סומך עליהם. הסוד שלו הוא גדול והבושה גדולה עוד יותר. הוא רצה לשתף ואמר שהיו המון הזדמנויות והוא יודע שזה בסדר ושיקבלו אותו באהבה אבל הגרון לא שיתף פעולה וייצר מחנק שעצר את המילים.

 

במפגשים הבאים צללנו ביחד לנושא של המיניות שבאופן טבעי היה מורכב. תהיות ושאלות לא פתורות.
אם זה קשור לטראומות ילדות קשות, אם זה קשור לדמות אב, או העדר דמות אב. כל מיני שאלות שעד היום – לא היה לו עם מי לפתור. רק עם עצמו.
עבדנו על הטראומות, שיחררנו כאב, במגע, בדמיון והצפה של התחושות הישנות. שחררנו את המחנק בגרון, את המועקה בחזה ואת המיחושים בבטן.

WhatsApp Image

 

מאז עברו כשנתיים, אנחנו בתקשורת ווצאפ פה ושם. כשעלה הצורך לכתוב על תהליך מול לקוח הוא קפץ לי בראש כמה פעמים ביום. ביקשתי את רשותו.

התהליך הזה הוא לא שיא הקריירה שלי. הוא לא הסיפור הכי עסיסי וצהוב אבל משום מה הוא הסיפור שבחרתי לספר. אולי כי בסופו של דבר להיות בשלום עם עצמנו זו המהות של להיות בריא בנפש.

 

Sharon-009IMG_4004

לאתר שלי http://www.sharon-meir.co.il/

 

תודה ל #דיגיטליות_בעסקים_לאומי על האתגרים והיציאה מאזור הנוחות