מונולוג כשר לפסח

בימים האלה, לפני פסח, כשכולם מלבלבים, מפנקים איש את רעהו במתכונים עם קמח מצות, בברכות אביביות, בהזמנות לליל הסדר ולימי הורים בביה"ס, אני עפה על הקופונים האישיים האלה, שמתאימים אותם רק בשבילי.

בחורה עם מחשב נייד

blog-140327a

"באיזה שעה היום הורים שלך? ראיתי שיש מייל. אני יודעת שלא רק ל ח' שלכם. בטח שגם אבא יבוא. אין דבר כזה. זה מעניין אותו מאד, אל תבלבלו לי את המח. זה יום הורים לא יום אמהות. מה את רוצה? זה מכתב שלי אל תיגעי. מעניקים לי כל מיני דברים אישיים. מה אכפת לך? את רואה שכתוב לאורנית רוזנפלד או למשי רוזנפלד? מה חשבת, שאין לי חיים? שאין מי שמתאמץ לחשוב גם עליי? תרימי את הראש מהטלפון ואל תגידי לי חופרת. תסתכלי עליי כשאני מדברת. למה מכוערת? מה רע במשקפיים? איך אני אקרא את האותיות הקטנות? מה זאת אומרת מה יש לקרוא? אני לא חייבת לתת לאף אחד דין וחשבון על כל מי שמאחל לי חג שמח, ומרכיב לי סל קניות ייחודי. יתירה מזאת, אפילו שמח לעמוד לשירותי, עד כמה שזה נשמע לך הזוי. אל תגידי לי חיה בסרט. צריך גם לדעת לקבל. ואני תודה לאל כבר מבינה שמגיע לי. אני לא צריכה רק לתת ולתת. אני יכולה לתת לאחרים את האפשרות לראות אותי גם. את רואה? מה את רואה? אפילו לא מסתכלת? מה מגעיל בחולצה שלי? מתאים מאד. אל תהיי לי מעצבת אופנה פתאום, סליחה."

"סליחה, העגלה בטעות התחלקה לי בסיבוב, סליחה, ילד, בעצם בוא שנייה, במדפים של הקפה, תראה את השלט עם כל המספרים, כמה יחידות אתה עושה במתמטיקה? תחשב לי אם לקנות 500 גר' במבצע 1+1 ועוד חטיפי חלבה מפנקים מתנה והטבה לרכישת קפה קלאסי בשבעה ₪ הנחה או לקנות 1 ליטר עם קופון לחברי מועדון ועוד הנחה נוספת על היתרה 5% בכרטיס אשראי? סליחה, גברת, יש לי קופון מותאם אישי, זה אורז בסמטי הודי? פרסי זה גם טוב? למה התאימו לי דווקא את ההודי? אתה עובד פה? סט סכו"ם יוקרתי כדאי לפסח איפה יש? הנה, כתוב לי במכתב שכדאי. עם כל הכבוד, אני יודעת שלא קל לך לשבת פה בקופה, אבל לא התאמתי את המשקפיים לגודל של התאריך, זה לא בתוקף? שזיפים מיובשים מה 16.4. – 9.5, נכון, אז תעבירי את הקופון השני, מילא, נו. המבצע לא כולל את רכיבים טבעיים בלבד? אה, רק מרק עוף בלי רכיבים טבעיים בלבד? סליחה, אני יודעת שאתם מחכים כבר רבע שעה, אני מאד מצטערת, תבקשו שיפתחו עוד קופה. אני חברה פה במועדון."

"הלו? היי. מה קורה? אני בחניון של הסופר, מכניסה לאוטו. לא, לא חשוב, דברי, אני איתך. מקסימום אני אחזור אליך. די, יואוו, מה את אומרת? הם לא היו אמורים ללכת לגיסתך בליל הסדר? האמת אני בשוק. אויש נשפך לי השוופס מוגז עדין בטעמים. שיט. אני גם ככה לא סובלת מוגז. מוגז. כן. גזים. גזים עושים עצבים. בטח עצבים אם זה מה שהיא אמרה לך. אז תגידי לחמותך שתגיד לה סוף סוף את האמת בפנים. את ממש לא צריכה להיכנס לזה עכשיו לפני החג. בטח שזה סיוט. אז שגיסך ילך לחמותו ויעשה שם את הסדר. בואי נחשוב על זה תיכף כי כל היין היובל ישן נושן פה התלכלך מהשוקו שקיות שמינייה במחיר שישייה. יין תמיד טוב שיש. ומחזיק מעמד. אני יודעת שאת מחזיקה מעמד. ברור שמחר את מתקשרת אליה ואומרת לה שלא תשפוך עליך את כל החרא. הכל כבר נשפך. איכס. תקשיבי, אני תיכף חוזרת. לא, לא, בטח שזה מזעזע מה שהיא אמרה בשנה שעברה. אז השנה את יכולה להגיד לה סליחה, סליחה, סליחה, אתה יכול פה לעזור לי עם העגלה? קח. כפרה על החמישה ₪. מגיע להם עם כל ההטבות שהם עשו בשבילי, שיהיו בריאים. לא. אני לא אלך עד שם. תודה. תודה. אני איתך. דברי."

"תקשיב לי, אריק, אתה בא. כאילו פעם ראשונה אתה שומע שלפני פסח יש יום הורים. אז תבטל. אני לא הולכת לבד. כולן באות עם הבעלים, אל תהיה לי גאון, זה הזמנה זוגית. תפתח את המייל יש שם הסבר. נו, באיזה שעה זה? יש שלוש מפות שהם שלחו, אחת עם המבנים והבניינים, אחת עם מיקום קבלת הורים ושרטוט כל החטיבת ביניים. מה אני? אני לא מדפיסה כלום, אתה בא איתי. אני לא מנווטת שם לבד. אז יום אחד יש יום הורים, תגיד לו שתקבעו פגישה אחרי החגים. זה שקיות מהסופר, מה זה נראה לך? מה יותר מדי פה? תעזור לי לשים במקרר. תביא קודם מגבת נייר, אתה לא רואה שנשפך? אין מגבות נייר? לא משנה, אז במקום מגבות נייר התאימו לי נייר טואלט, מה יש לא להבין? 2+1 זה שלוש חבילות. מה אתה מסתכל כאילו אני לא יודעת חשבון של כיתה ג'? לא דיברתי עליך, מיתר. יופי שאתה בכתה ג'. מה לא יופי? גם לך יש יום הורים? עכשיו? נו, אז יאללה, אריק, תן קפיצה לבי"ס אני אגמור כבר לנקות."