מה שטוב לפילים\ מרגלית בר לב

את הספר הזה קיבלתי לסקירה מאוד התרגשתי לפתוח ולקבל אותו. אני חייבת לציין שקראתי את התקציר ציפיתי לקרוא ספר מאוד כבד, גם בגלל שהנושאים המדוברים בו הם נושאים שלא קל לכתוב עליהם- השואה, שבוי מלחמה והנושא הרלוונטי לכל יום יחסי יהודים-ערבים.

הספר מספר את קורות חייו של שלומון בן ה93 מהשואה ועד המעפילים, השבי המצרי והדלקת משואה ביום העצמאות. הספר מסופר דרך עיניו של שלומון בגוף ראשון ובמקטעים דרך בנותיו על ידי דו שיח בניהן לרוב.

התפלאתי לגלות שהספר דווקא כן מצא חן בעיני הכתיבה בהתחלה הזכירה לי את בשביס במקצת בספר "סיפור אחר"  ואת הכפר הקטן ההונגרי והעולם הסגור של יהודי הגולה. אולי בגלל קטעי הכתיבה שהכילו בתוכם אוצרות יהודיים מפעם. קטעי השואה היו קשים אך לא קשים מדיי אני חושבת שמי שמחפש באמת ספר שואה חוויתי אבל לא מתיפיף זה הספר הזה אפילו כאשר קראתי קטעים ממש החזיר אותי לביקור באושוויץ למחנה ולריחות האיומים. הספר פותח בתשעה באב ומסיים בתשעה באב ובקינותיו מה שמציין חורבן כי בעצם הסיפור מתחיל בחורבן (סיפור השואה) ומסיים בסוג של חורבן (חורבן של חיים שלמים של שלומון). אני יכולה לדבר על הספר הזה עוד הרבה כי יש בו באמת הכל מהכל ויש בו גם הרבה רבדים ספרותיים, לאהובי המטאפורות הספרותיות.

אני חייבת לציין שאהבתי בספר את קטעי השירה והסיפורים הקצרים שנתנו לו לדעתי יותר קלילות. הסיפור מגלה דף אחר דף רובד אחרי רובד. אני אציין שאני הייתי מעדיפה לקרוא את הסיפור של שלומון יותר מבנותיו (למרות שהן משלימות אותו בספר). לסיכום הספר לא קליל, לא ספר טיסה, ספר הרבה יותר עמוק. אני כן הייתי ממליצה עליו ואחרי שקראתי אותון ולא יכולתי להתעלם מהניתוחים הספרותיים הרבים שבו והסיפור הכולכך הישראלי והיסטורי אני חושבת שהוא יהיה מומלץ ללמד אותו בבתי הספר לתלמדי תיכון, בייחוד כאלה שטסים לפולין.

חייה את הספר
קוראים לי בתאל ליבוביץ בת31 משלומי בצפון הרחוק. בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד וספרות עברית. מאוהבת בספרים מאז ומעולם הם הצילו אותי כשהייתי ילדה משקפופרית וביישנית מאז הספר בשבילי הוא הבריחה למחוזות אחרים. אוהבת מאידך גם לכתוב ולסקור.