מה חשוב לדעת על "שלום בית"?

מה חשוב לדעת על "שלום בית"?

מה חשוב לדעת על "שלום בית"?

שלום בית הינו מינוח המגיע מההלכה היהודית, לפיו על בני זוג נשואים, לחיות ביניהם ביחסים תקינים, וזאת במטרה לשמור על הערך העליון ביהדות, שהוא ערך הנישואין. אותו מינוח מתייחס גם להליך משפטי המתקיים בבית הדין הרבני, בין אם ביוזמת בית הדין הרבני ובין אם לאחר אישור, וזאת כאשר אחד מבני הזוג הגיש בקשה לכך. ההליך עצמו – מטרתו להביא לאידיאל, שהוא שלום הבית.

במאמר זה נסקור: בית הדין הרבני וסמכויותיו, תביעת שלום בית, הסכם שלום בית והסכם משולב.

מאמר זה הינו לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ על ידי עורך דין לענייני משפחה.

ערכאת בית הדין הרבני:

בית הדין הרבני הינו ערכאה במערכת המשפט הישראלית, אשר הפסיקות בה מתקבלות בהתאם לאמור בהלכה היהודית, בהתאמות למשפט הישראלי. סמכותו של בית הדין הרבני, הינה סמכות בלעדית, בכל הנוגע לנישואין וגירושין של יהודים. סמכות זו ניתנת מכוח חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953. כאשר מדובר בגירושין, בעת הגשת בקשה לגירושין, ינסה בית הדין להביא לסיום הסכסוך, בעזרת גישור בין הצדדים. הסיבה לכך טמונה כאמור בעקרונות היהדות אשר דוגלים בשמירה על חיי הנישואין, וראיית גירושין כמוצא אחרון, וזאת כאשר קיימת עילת גירושין. אחת הדרכים לעשות זאת, היא בעזרת הסכם שלום בית, עליו נדון בהרחבה בהמשך.

תביעת שלום בית:

תביעת שלום בית הינה בקשה של אחד מבני הזוג, לעצור את הליך הגירושין המתנהל, בעזרת בקשה לשקם את הנישואין, בתקופת ביניים, שהיא התקופה שבה ינסו השניים ללכת לפי הסכם המסדיר את הפערים ביניהם.

תביעה מסוג זה, יאשר או ידחה בית הדין הרבני, וזאת בראות האינטרסים האמיתיים של מגיש הבקשה וכן בבחינת טיב היחסים בין השניים. כאשר מטרת המבקש היא להתיש את האחר, על ידי הגשת הבקשה, ואין מטרתה להיות כנה, אזי ידחו את הבקשה. סיבה נוספת היא כאשר קיימת עילה ברורה לגירושין, שבגינה יצטרך בית הדין הרבני "לגרש" בין השניים, ללא קשר לרצונות הצדדים (לדוגמא: בבגידה של האישה).

יתרונות ההליך בעיקרם, הינם מניעת גירושין מיותרים, לעיתים עקב סכסוכים שמחמירים ומעמיקים ללא צורך. השקעת תקופת ביניים לשיפור היחסים, יכולה להוביל לשיקומם. מנגד, התקופה עשויה להגביל את הצדדים להליך, אפילו אם אינם מעוניינים בכך. יש לציין כי הליכים מקבילים, מתקיימים כיום בבית המשפט לענייני משפחה, וזאת לפי חוק הסדר התדיינויות. יתרה מכך, כחלק מתביעת שלום הבית וההסכם הנכתב (שעליו יפורט בהמשך), יוטלו הגבלות על הצדדים, במטרה להבטיח את קיום ההסכם.

הסכם שלום בית:

ההסכם בפועל יעשה על ידי מיצוי הפערים בין בני הזוג, העלאת ההסכמות ביניהם בחוזה והסכמה על פתרונות בכל פער ומחלוקת, וזאת כדי להגיע לשביעות רצונם של שני בני הזוג. ההסכם עצמו יכול לכלול כל דבר העולה על רוחם של השניים. כחלק מההסדר, ייקבעו גם סנקציות באי קיום ההסכם בזמן תקופת הביניים, לדוגמא: צו עיכוב יציאה מן הארץ, חובה לגור באותה דירה, עיקולי חשבונות ועוד.

הסכם משולב – שלום בית והסכם גירושין:

הסכם משולב – שלום בית והליך גירושין, מכיל בתוכו, מראש, את הסכם שלום בית והסכם גירושין, במידה ותקופת הביניים לאחר קיום הסכם שלום הבית, לא תצלח. היתרון הגדול בהסכם מסוג זה, הוא קיצור ההליך המשפטי ופתרון אפקטיבי למניעת הגשת תביעה לצרכים לא כנים. במילים אחרות, אם מטרתו של אחד הצדדים היא לעכב את הליך הגירושין, על ידי מתן תביעה לשלום בית, אזי הסכם משולב לא יגרום לעיכוב מיותר. יתרון נוסף של הסכם מסוג זה, נובע מכך שהוא משרה נחת על הצדדים, בעת שידונו בהסכם הגירושין, וזאת בשל ניסיון הגישור המובא קודם לכן, הסכם שלום הבית. כך יסוכמו ההסדרים העולים מהגירושין, בצורה מתונה וללא אינטריגות.

סיכום:

בכל הנוגע לשלום בית, יש חשיבות להיוועצות בעורך דין לענייני משפחה, בשל עירוב שתי ערכאות חופפות, בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. שתי הערכאות מתנהלות בצורה שונה ומצריכות מעורך הדין ידע ובקיאות בדיונים בהן. לגבי שלום בית, החל מהגשת הבקשה ועד כתיבת ההסכם, חשוב שילווה עורך דין את ההליך, כדי להבטיח תוצאה המטיבה עם המיוצג.