מאלתרת איזה משו

בחורה עם מחשב נייד

היום, קוראים יקרים, גברת הבלים רוצה לדבר איתכם על נושא חשוב. אני מבקשת מכם להניח בצד פעילויות אחרות ולהתרכז לכמה רגעים. זה לא יהיה ארוך, אני מבטיחה.

אני רוצה לדבר איתכם היום על התמכרויות. לא, לא התמכרויות לסמים, לאלכוהול או לסדרות ריאליטי. גברת הבלים היא הרבה הרבה מעל לזה. כי גברת הבלים התמכרה לאימפרוב.

אימפרוב הוא (ואני לא מצטטת פה מהויקי, כי הערך שם פשוט נורא) מילה מצ'געת לאילתור. כמו שיש אילתורים בעולם המוזיקה ובעולם תחזוקת כלי הבית, יש גם אילתורים בעולם התיאטרון. תכנית הטלויזיה "של מי השורה הזו בכלל?" היתה בדיוק כזו. השחקנים על הבמה מקבלים שם של משחק, שכלליו ידועים מראש, ובעזרת מילות השראה מהקהל הם מאלתרים במקום מערכון. אוה, אימפרוביזציה. בדיוק.

 בארץ מסתובבות באופן חופשי וללא הגבלה כמה וכמה קבוצות של מאלתרים כאלה. אחת מהן, למאבאטי, היא הגיק הפרטי שלי. האובססיה, אם תרצו. קוראים יקרים, אין דרך אחרת לומר זאת. הגברת הבלים, עם כניסתה לעשור בכלל לא מוקדם בחייה, הפכה לגרופית. לא אחת תמצאו אותי (אבל רק אם תחפשו, כן?) נוטשת את ילדי ואת בעלי, שיחייה, והולכת להופעות שלהם, לעיתים אפילו בשישי בערב. אני היא הערימה הרוטטת בשורה הראשונה, שלא מפסיקה לצחוק ונלחמת בדחף העצום לנשק את כל השחקנים ולשלוח להם בקשות חברות בפייסבוק. בכל זאת, גיברת.

וזה לא נגמר שם, הו לא. תחזיקו חזק. תשבו על כיסא. תמזגו לכם איזו ברנדיצ'קה קטנה, הולך להיות פה גילוי.

כי אחרי ההופעה מגיע שלב הבמה הפתוחה.

אני אתן לכם רגע, שהמידע הזה ישקע.

<נעמדת בסטנצה של הדלקת משואה> אני, גברת הבלים, אינטרוברטית הזויה, סוציופתית מומחית ובאופן כללי נחבאת אל הכלים, מאחורי הכלים ומתחת לפוך, עולה על הבמה ומאלתרת, כשאנשים אחרים צופים. אפילו כשאני כותבת על זה חוזר לי הלחץ בחזה, והדם מתחיל לזרום במהירות מטורפת. האדרנלין שזורם בגוף אחרי השתתפות בהופעה כזו, אפילו אם זה רק משחקון אחד והיו עוד עשרה אנשים על הבמה, נותן תחושה שקשה לתאר. הייתי מסוגלת לרוץ הביתה אחרי האוטו, אם האוטו היה לוקח את עצמו לבד. אי אפשר לישון אחרי זה. בכלל לא חשוב אם הצליחה לי השנינות, או שצחקתי לבד מההברקות של עצמי. יש שם מישהי אחרת שעומדת על הבמה, עושה חיים משוגעים, ובסוף הערב (אחת בבוקר, אם כבר שאלתם), משאירה אותי עם …. כזה.

אין טעם, אני הולכת סחור-סחור. אני אסיים פה, בהמלצה חמה: תפסו לעצמכם מופע אימפרוביזציה. בהמשך: הקישור לדף הפייסבוק של בית האימפרוב בתל אביב. יש הופעות מדי שבוע. תבחרו אחת ותלכו. תגידו שהמשוגעת עם הרעידות מהשורה הראשונה שלחה אתכם.

https://www.facebook.com/improvhouse?fref=ts

ועד אז, קוראים יקרים, כל שלושתכם, אני אשאיר אתכם עם הסרטון הבא, מתוך הגרסה האמריקאית של "של מי השורה הזו בכלל?" בהופעת אורח של המאלתר הגדול מכולם, רובין ויליאמס. ליל מנוחה.