" לסלוח" מנקודת מבט רוחנית

בחורה עם מחשב נייד

הצורך "לסלוח למישהו" עולה כשאדם או קבוצת אנשים פוגעים בנו פיזית, רגשית, מנטלית או אנרגטית.

לדוגמה, אם בטחתם בחבר הכי טוב שלכם וחלקתם אתו את סודותיכם הכמוסים ביותר, ואז הוא השתמש בזה נגדך. כתוצאה מזה אתם מרגישים שנפגעתם.

או למשל, שמישהו ניצל אתכם לרעה כילדים, רק משום שאתם בלתי מוגנים, אבל גם כמבוגרים עם כוחות גדולים יותר, אתם עדיין מרגישים פגועים.

ייתכן שתרגישו פגועים, גם כשהמדינה או ארגונים אחרים מפעילים את כוחם נגדכם, משום שאתם משתייכים למיעוט.

"לסלוח" היא הפעולה של שחרור הרגשות האלה – כעס, שנאה, שמירת טינה, מרירות, השאיפה לנקמה – שאנו מחזיקים בתוכנו כלפי האדם או האנשים שפגעו בנו, ובמקום כל אלה להתמלא בתחושות חמלה וסובלנות.

 

הסיבה שבגללה לעתים קרובות אנו מתקשים לסלוח, היא שכאשר אנו מרגישים שנפגענו על ידי מישהו, אנחנו מרגישים שאנחנו הצודקים. זה נותן לנו את האשליה שאנו בעמדת כוח. השילוב בין "להיות צודק" ו"להיות פגוע" הופך אותו לעתים קרובות ל"קורבנות". בתהליך של סליחה, אנחנו חייבים לשחרר את ה"סיפור" שלנו ולפנות את עצמנו ממשבצת הקורבן, דבר שהוא מאוד קשה לרוב האנשים, כי להיות בעמדת הקורבן מביא לנו הרבה סימפטיה והכרה מאנשים סביבנו.

הדרך שהרוחניות מטווה לנו כדי להקל עלינו את תהליך הסליחה, היא על ידי הקרנת אור על האדם או האנשים שגרמו לנו לכאב, ועל ידי הרחבת תפיסת העולם שלנו להכיר ולקבל את המגבלות שמהם פעלו אלה שפגעו בנו.

כדי להיות מסוגלים לעשות זאת, אנחנו חייבים לפתח את ההבנה שרובנו בוחנים את המציאות מנקודת מבטנו הצרה, שמשרתת את קיומנו שלנו. זה אומר שכולנו חיים בסרט האישי שלנו, שלא תמיד מסונכרן עם סרטים שהאחרים מקרינים לעצמם, והדרך שבה הם מתארים לעצמם את המציאות. כשמפתחים מודעות למצב הזה אנו מאמצים אל לבנו את הסובלנות. אני לא טוענת שככלל אנו תמיד צריכים להסכים או להתאים את עצמנו לסרטים של אחרים, אבל חשוב להבין מאיפה אנשים באים מבחינת תפיסת המציאות.

אתם עלולים להרגיש כעס כלפי ההורים שלכם וחוסר יכולת לסלוח להם על שהכריחו אתכם, נהגו במניפולציות או אילצו אתכם ללכת ללמוד מקצוע ולפתח קריירה שבכלל לא רציתם בה, במקום ללכת אחרי התשוקה שלכם באותו הזמן.

תצליחו לסלוח להם, אם תבינו שב"סרט" שלהם, כל העניין היה להבטיח לכם עתיד "טוב ובטוח", על ידי רכישת מקצוע שיוכל להבטיח שתוכלו לעמוד בתשלומי המשכנתא לבית שתרכשו – מה שבסרט שלהם נראה כמטרה העליונה בחיים. במקרה כזה, סליחה היא לדעת שההורים שלך פשוט לא ידעו משהו יותר טוב מזה.

האספקט השני של הסליחה הוא להיות מודע לכך שאנשים שונים מבינים את המציאות בדרכים מגוונות. קשה ליישם את זה, אבל אפשרי. כשאנחנו רואים בני אדם שמעוללים דברים איומים אחד לשני, קשה לקבל את זה או לתמוך בכך, אבל אתה סולח מכיוון שאתה מודע לתפיסת העולם המוגבלת של האחר.

קל לנו ליישם את זה בעיקר על ילדים. רוב הזמן אנחנו מבינים שיש להם יכולת מוגבלת להבין את המציאות, אבל כשזה מגיע לעולם המבוגרים, אנחנו מצפים שכל אחד יחווה את המציאות כפי שאנחנו מבינים אותה.

אם תתקלו באיש בועט בכלב, יכול להיות שתפעלו לפי צו השעה, תמנעו מהאיש לעשות זאת, תצילו את הכלב או שלא תעשו כלום אם אין אפשרות כזו. אבל אם הלב שלכם מלא שנאה כלפי האיש הזה, במובן מסוים אתם לא שונים מאותו אדם בור, שאינו מסוגל להבין את המציאות של הכלב. אם במקום זה תבינו שאנשים שונים נמצאים במצבים שונים של התפתחות רוחנית, וכתוצאה מכך יש להם יכולת אבחנתית שונה של המציאות, הלב שלכם תמיד יהיה מלא באהבה, חמלה וסלחנות – כולם גוונים שונים של צבע האהבה.

לפני מספר ימים פירסמה מישהי סיפור בפייסבוק על התנהגות שיפוטית מצידו של אדם כלפי אחותה הנכה, אותה היא אוהבת כל כך. היא הביעה כעס גדול על הדרך הבוטה שבה הוא התייחס לאחותה הנכה וסיימה את הסיפור בהכרזה עד כמה היא שונאת את אותו אדם, וביקשה מכל חבריה להפיץ את הסיפור. הסיפור שלה הדגיש את הנקודה החשובה עד כמה כולנו ממהרים לשפוט אחרים, אך באותה נשימה היא ביקשה מכל חבריה לחלוק את השנאה שלה לאותו אדם עם כל מכריהם ברשת. תחושת סלחנות כלפי האיש שפגע באחותה יכלה לנבוע מתוך ההבנה שהוא פשוט לא היה מסוגל לחשוב מעבר ליכולותיו המוגבלות.

במרכז אחד הסיפורים מעוררי ההשראה של הדלאי לאמה, עומד נזיר, חבר ילדות שלו, שעבר עינויים פיזיים במשך שנים רבות בכלא הסיני, לאחר כיבוש טיבט. אחרי ששוחרר מהכלא, זקן ופצוע, שאל אותו הדאלי לאמה: "מה היה הרגע הכי מפחיד עבורך בכלא?" חברו הזקן והחכם ענה: "הרגע בו כמעט איבדתי את החמלה כלפי אלה שעינו אותי".

בעודכם צועדים במשעול החיים, אל תשכחו לעולם: אנשים שונים בעלי תודעה שונה חווים את המציאות בדרכים שונות ולפי זה הם חווים, פועלים וחיים את החיים.

באהבה

שאקטי מאי

*****************************************************************

שאקטי מאי היא מייסדת מרכז היוגה הבינלאומי פראנה יוגה קולג׳ 

למצטרפים חדשים חודש ניסיון חינם בפראנה יוגה: goo.gl/zvoThN

מחברת הספר ״Enigma of Self Realization״

למידע על הסדנאות היכנסו לאתר

לתגובות ושאלות אתם מוזמנים לשלוח מייל ל: shaktimhi@gmail.com

 

שאקטי מאי
שאקטי מאי מנהלת את שאקטי יוגה סנטר (פראנה יוגה קולג'), מרכז יוגה מקסים בלב תל אביב (חובבי ציון 52 ת״א).במשך 3 עשורים של לימוד יוגה וניהול מרכזי יוגה ברחבי העולם, חילקה שאקטי את זמנה בין הוראת יוגה והכשרת מורים. בסופו של דבר החליטה להקדיש את כל זמנה ומרצה להכשרת מורי יוגה, כדי שהפצת דרכה הרוחנית של היוגה תימשך, והיא לא תיעלם בין הטרנדים החולפים המרכיבים את עולם היוגה במערב.לאורך השנים פיתחה שאקטי מאי סגנון לימוד ייחודי, בו טמון מקור כוחם של הקורסים אותם היא מעבירה – הסגנון נקרא האתה יוגה קלאסית, תוך שימת דגש רב על בטיחות בשיעור, נשימה נכונה וזרימה אינטואיטיבית של אסאנות. שאקטי מאי מלמדת איך ליצור ולשמר את הפראנה – כח החיים, כל זאת תוך הבאת החשיבה למצב רוגע והנאה מדיטטיבית מרגע ההווה. במהלך הלימוד, היא משלבת בין מדע היוגה למדע המודרני, שתומך במה שחוו היוגים העתיקים.הספרים, המאמרים והפוסטים ששאקטי מפרסמת, באים כדי לסייע לאנשים להפוך לחזקים ולבעלי רצון חופשי והכח לממש אותו. היא מאפשרת לכל הסטודנטים שלה גישה חופשית בכל נושא, וכך משמרת את הקשר המסורתי בין מורה ותלמיד, גם לאחר סיומם של הלימודים הפורמליים.לאחר שעברה לגור באשראם יוגה בהודו, שהתה שנה במדבר והתנסתה בתרגול יוגה מתקדם במספר מרכזים המתמחים בהאתה יוגה, הידע של שאקטי הוא נרחב והיא מעבירה אותו הלאה בצורת הלימוד המסורתית הבנויה מקשר מורה-תלמיד, כמו גם שימוש באינטרנט, רשתות חברתיות וספרות מודפסת שהיא מוציאה בנושא.