למה לצפות – כשמצפים לשניים?

על ההיבטים הרגשיים של היריון תאומים

בחורה עם מחשב נייד

מיתוס האמהות, הרואה את האמהות בצבעים ורודים,  בולט עוד יותר כשמדובר בהריון תאומים. היחס האוהד הזה כלפי הולדת תאומים מתבטא אף בכך שהרבה מטופלי פוריות היו שמחים להיות בהיריון עם תאומים, שכן  כך יקבלו שניים במחיר אחד.  אך מהר מאד אל היחס האוהד מחלחל גם קול אחר – חרדה ודאגה. קול זה אופייני אמנם בכל היריון אך הוא חזק יותר בהריון לתאומים.

מעמסה פסיכולוגית

כיום אנו יודעים שהריון מרובה עוברים הוא הריון בר-סיכון גם מבחינה פסיכולוגית. אפשר להבחין במספר תחומים עיקריים התורמים למעמסה הרגשית ובמיוחד לחרדה:

  • חרדה ודאגה לכוחות הגופניים לגדל את העוברים. יש לכך מקור מציאותי שכן בהריון רב-עוברי ישנם יותר סיבוכים רפואיים וקיים סיכוי גבוה יותר להפלה. דאגה זו חריפה יותר אצל נשים שעברו טיפולי פוריות, המכירות כבר את חווית כשלון הגוף. החרדה מתבטאת בדרכים שונות אך בעיקר, בטרדה ובהתרכזות בגוף. זו חוויה  של "ללכת על ביצים" ויש נשים שהתרכזות זו בגוף קשה להן.
  • חרדה לבריאותם ולהתפתחותם התקינה של העוברים. נובעת מהסיכונים הבריאותיים וההתפתחותיים הכרוכים בהריון רב-עוברי כמו- סיכון גבוה להולדת פג, הריון קצר יותר, לידה באמצעות ניתוח ועוד.
  • מצבים ייחודיים בהריון תאומים מעוררים תגובת חרדה חריפה.  למשל, כשהזוג נדרש להחליט בנוגע לבדיקת מי שפיר, ועוד יותר כשנדרש להחליט בנוגע להפחתת עוברים.
  • חרדות בנוגע ללידה: האם תהיה לידה מוקדמת מאד, האם הלידה תהיה תקינה ועוד.
  • שאלות ותהיות של ההורים לגבי יכולתם לתפקד כהורים לתינוקות. מתעוררות שאלות בנוגע למעמסה הפיזית והכספית ,  אך לא פחות בנוגע למעמסה הרגשית : " איך אתאהב בכמה תינוקות בעת ובעונה אחת, איך אצליח להתארגן כך שאספק את הצרכים של כל התינוקות ?"

היכולת של ההורים לשאול עצמם שאלות אלו מעידה על התכוננות להורות, להורות המיוחדת.

  • בדרך כלל ,כמעט ביודעין, החשיבה וההרהור על ההורות העתידית מועטה והורים נמנעים מלחשוב על ההורות שלהם. "כשנגיע לגשר נעבור אותו" , "העיקר שיהיו בריאים" , "קודם שייוולדו אחר כך נחשוב מה לעשות" . זה אופייני יותר להורים מצפים אחרי טיפולי פוריות, שהם למעשה רוב ההורים המצפים לתאומים,  הממעטים להביע את רגשותיהם, ממעטים לדון בנושאים שמעוררים קונפליקט עם בן הזוג – שכן חוששים להביע את רגשותיהם, כאילו אם יביעו את רגשותיהם יבטאו את החרדות, הפחדים ביחס לעובר/עוברים  ולהורות שלהם, אלה יתממשו. על ידי הריחוק הרגשי מהעוברים, האם השומרת על עצמה מפני פגיעה אפשרית ודוחה את ההתקשרות אליהם לשלב מאוחר יותר.
  • מעמסה על הזוגיות –  כבר בהיריון המערכת הזוגית כולל היחסים המיניים נמצאים ב"הולד" . הורים דואגים , לעיתים קרובות לא מבטאים דאגה זו , איך יושפעו החיים הזוגיים והאינטימיים עם בן הזוג, איך יושפעו היחסים במשפחה עם הילדים הבוגרים, איך יושפעו החיים המקצועיים והחברתיים של בני הזוג ועוד.  לא פעם בעקבות לידת תאומים או יותר מוחרפות בעיות שהיו קיימות בין בני הזוג או שנוצרות בעיות חדשות.
  • · התמודדות עם החרדה. החרדה שכיחה ובת בית בהריון מרובה עוברים מה שהופך את ההתמודדות איתה למטלה רגשית של ההריון. לא פעם החרדה הופכת לדכאון או לעצבנות המסווה דכאון. החרדה כה משתלטת, עד כדי כך שלעיתים היא מעיבה על רגש השמחה על ההריון ועל בואם הצפוי של התינוקות. הקלת החרדה והדכאון של האם חיוניים לא רק לאם ולאב אלא גם לתינוקות.

מה ניתן לעשות ?

  • לקבל את התגובה הרגשית המגוונת עם העליות והירידות .
  • במקביל, לנסות להירגע בדרכים שונות כמו  הרפייה, דמיון מודרך, מוזיקה, התעמלות מתאימה, תזונה מאוזנת.
  • לשמור על תקשורת זוגית פתוחה ועל הקשר האינטימי. כשעולים קשיים רגשיים אצל אחד מבני הזוג או בקשר , חשוב לפתור אותם עוד במהלך ההריון. לא פעם ההריון (כל הריון ) מעלה קונפליקטים אישיים בלתי  פתורים , וחשוב לנצל את תקופת ההריון כדי לפתרם.
  • להמשיך ליהנות מחיי הרגש – לקרוא, להקשיב למוזיקה , להמשיך בפעילויות מהנות כדי לא להרגיש רק שבויים בתוך ההיריון וגם כדי להרגיע את החרדה החזקה והבלתי מדוברת.
  • להתכונן להורות –  בהתאמה להיריון לתאומים אפשר להתחיל זאת  מאוחר יותר. חשוב להיערך מבעוד מועד לקבל עזרה בגידול התינוקות.
  • להתכונן ללידה ולתכנן אותה כמה שיותר.  כדאי לברר אם בבית החולים המיועד ישנה מחלקת יילודים טובה .

להשתתף בקורס הכנה ללידה רב- עוברית, כשהדגש הוא על ההכנה הפסיכולוגית להורות . יש בתי -חולים בהם מתקיימים קורסים כאלה.

עוד על הורים לתאומים באתר "הורותא" – מרכז לפסיכותרפיה , פריון הריון והורות