למדתי להקשיב מהשקט בבית

גדלתי בבית כזה קצת שונה משל אחרים, גדלתי בבית שבו לא שמעו אותי אבל לימדו אותי בדרך לא דרך מהו ערך ההקשבה.

אני לא בטוחה שעד היום, ההורים שלי מבינים מה הם נתנו לי, ואיך הפכתי מילדה קטנה שקופה ללא קול אמיתי שנשמע לאחרים הפכתי לאישה שערך ההקשבה שלי גבוה מנשוא והוא שווה היום לערך נתינה. נולדתי להורים חרשים ושפת האם שלי היא בכלל שפת הסימנים הרבה לפני שהעברית השתרשה לי בפה. מעולם לא אמרו לי להנמיך את המוסיקה ששמעתי אבל מצד שני מעולם לא שמעו גם את הכאב העצום שהשתרש אצלי בנשמה. הייתי ילדה שונה בנוף, גם בתוך המשפחה וגם בין הילדים בבית ספר, חברים לא היו לי כי בעיניהם הייתי מוזרה. היה הכי קל לצחוק עליי, לקרוע לי את הספרים ואת הבגדים, לקרוא לי בשמות, לאיים ואפילו להרביץ כי הייתי שקופה, לא ממש שמו לב אליי והייתי טובה בשתיקה.

מאחר ולא היה לי עם מי לדבר, הייתי כותבת ומדברת לעצמי ולאלוהים. החלטתי להיות אמיצה ולא להגיע לבית הספר ובמקום הייתי הולכת לגינה נסתרת ושוכבת שם בדשא כל היום עד הרגע שהייתי אמורה לחזור מבית הספר והייתי משכנעת את עצמי איך אני אגיע למקומות אחרים בחיים ושמה שחושבים עליי היום, זה לא מי שאני באמת. אני יודעת מי אני ומה אני שווה גם אם אחרים אמרו לי ועליי אחרת. אני שונה ואמשיך להיות שונה בעיקר מאלו שפגעו בי ולא קיבלו אותי כפי שאני באמת אלא שפטו אותי על פי מוגבלויות כאלו ואחרות. אני יודעת שאלוהים שמר עליי כי בקלות יכל לקרות לי משהו בימים הללו שהייתי לבד לחלוטין בגינה.

ההחלטה הזו ללכת לפי מי שאני בגיל 13 מלווה אותי עד היום, היו אתגרים קשים, אלוהים ידע כמה קשים וכמה פעמים רציתי פשוט להרים ידיים ולהגיד די! זה לא שווה את זה, אבל משהו גרם לי להמשיך קדימה עם כל הנפילות והקשיים היו גם עליות והבנה אחת שהכל תלוי באיך שאני אסתכל על החיים ואם אני יכולה לשלוט להיות טובה לאחר כנראה זה שווה את זה. אומרים שהיקום נותן לך סימנים בדרך כדי לדעת איפה אתה אמור להיות בחיים ואני קיבלתי כמה כאפות בדרך הזו, הכי גדולה שקיבלתי הייתה כשנחתה עליי הבשורה שלבן הבכור שלי יש סרטן ובמקביל לקבל בשורה שיש לעובר שלי כנראה מום שדורש הפלה כשאני בחודש שביעי להריון המטורף הזה (סיפור ליום אחר) ושוב הבחירה שלי הייתה להסתכל על הכל מזוית ראיה קצת שונה ואחרת, אופטימית וטובה כי יש פה שיעור לחיים שאני צריכה לעבור ומשם הדרך לתת לאחרים הייתה כבר קצרה. עשיתי שינוי בחיים ומצאתי את היעוד שלי ודרכו אני מעניקה את ערך ההקשבה ללב ולנשמה לאחרים שזקוקים לה ואת החיבוק הזה שהלוואי שהייתי מקבלת ממישהו כשהייתי ילדה. היום אני מוצאת כוחות, נחישות ואש בעיניים כדי להביא לשינוי בתפיסה שלנו בעיניים, אפילו הרמתי ערב התרמה למישהי מדהימה שלא הכרתי בכלל כי היה לי חשוב שהיא תדע שהיא חשובה ושיש אנשים שרוצים שהיא תבריא, היא לא שקופה לא בעיניים שלי ולשמחתי גם לא בעיניי רבים אחרים שהגיעו לערב המרגש הזה.

תזכרו שכל מה שדרוש זה חיוך והקשבה לאחר כדי לעשות שינוי קטן בלב שלנו ושל אחרים. BA5A1314קרדיט: ציפי ביבי עמוד הפייסבוק: https://www.facebook.com/keren.hassidshnitzer?ref=bookmarks אינסטגרם: https://www.instagram.com/kerenor_cosmetics/