לחיי השגרה…והילדים שבגן

אני כולה שבועיים וחצי בסטודיו סי אך עושה קולות של ספורטאית מרתון מקצועית… אלא שלמזלי, מעבר לסתם יוהרה טבעית (בת מזל אריה) מדובר בעוד אחד מחוקי המח לתכנות תת המודע. כן, זה מגובה אצלי מקצועית.

בחורה עם מחשב נייד

333

סוף סוף אפשר לנשום לרווחה ולחזור לשגרה. עד שנולדו לי הבנות, מי בכלל חשב שאני אוהב שגרה?? עכשיו, כשאני שותה לי לאיטי קאווה צוננת בגינה ומתמוגגת מהשקט שאחרי הסערה אני מבינה שחיכיתי רבות לתקופה הקרובה. "בין כסה לחנוכה" – אני קוראת לה, תקופה של חודשיים תמימים נטולי חופשות, ארוחות חג מושחתות וערכות מקס ברנר לשנה טובה תכתבו ותחתמו. רצף של 60 יום תמימים עד לסופגניה הבאה (ולא שאני לא יודעת שסופגניות כבר ממלאות את המאפיות, אלא שמדי בוקר אני רוכבת בכביש "עוקף רולדין", בבחינת "רחוק מהאף, רחוק מהפה…")

רגע של כנות…

אני כולה שבועיים וחצי בסטודיו סי אך עושה קולות של ספורטאית מרתון מקצועית… אלא שלמזלי, מעבר לסתם יוהרה טבעית (בת מזל אריה) מדובר בעוד אחד מחוקי המח לתכנות תת המודע. כן, זה מגובה אצלי מקצועית.

לבלבל את האויב!

כיצד הופכים את השאיפה לשגרה?? כשאני מדברת על משהו בהתהוות, חיה ונושמת את הגשמתו, אני למעשה מבטיחה את קיומו. אין שום דבר שאנחנו יכולים לדמיין ולא יכולים לבצע. תשאלו את וולט דיסני (if you can dream it, you can make it) הסוד הוא בתחושה ו"באשליה" שאני יוצרת בתת המודע שלי.

במילים אחרות, לפנטז, לדבר, לחוש, לטעום, להריח ולחיות בהווה כאילו והחזון כבר קורה!

העקרון המרכזי במרחב מודעות טוען שהמציאות היא מה שאנחנו חושבים שהיא…

לא רק שהמציאות אינה מקרית אלא שאנו אלה שיוצרים אותה בעצמנו!! מערכת האמונות היא זו שמוקרנת והופכת למציאות חיינו.

בלבלתי אתכן?

דוגמא קטנה: ילד שהוריו מאמינים שהוא מוכשר ויצירתי, מפמפמים לו את הערכתם ואמונתם בנוגע ליכולותיו האומנותיות. הם שולחים אותו למגמות המתאימות וגם שם הוא זוכה להערכה. על פי רוב בשלב זה הוא כבר מאמין שהוא אכן אמן מוכשר ומרגע זה הדרך קצרה עד שייצור בהתלהבות ויזכה להערכת הסביבה.

כלומר, האמונות בהן החזיק (במקרה זה בזכות תמיכתם של הוריו) הן שהפכו למציאות חייו.

העולם הוא השתקפות פיזית של מערכת האמונות המוחזקות בתת המודע שלנו. ישנה הלימה הדוקה בין האמונות לבין המציאות שלנו. למעשה יותר מהלימה, נכון להגיד תוצאה. המציאות הינה תוצאה של מחשבותנו.

כיצד מגשרים במקרה של פער בין האמונה לשאיפה? אם אני רוצה חיי שפע ונוחות אך מחזיקה באמונה שכסף הוא שורש כל רע, או לחילופין שאני לא ראוייה…??

שינוי האמונות המנחות אותנו, ישנה בהלימה את מציאות חיינו.

מדהים אותי איך לעיתים אנשים נלחמים בסימפטומים למיניהם (מיגרנה/הישרדות כלכלית/תקיעות רומנטית וכדו') כאשר כל שהם צריכים לעשות הוא לשנות את האמונה הטמונה בתת המודע שלהם.

הטכניקה של לחיות את השאיפה כאילו והיא מציאות החיים אליה אני קמה, היא אחת הטכניקות הפשוטות לאוטוסוגסטיה – לשכנוע עצמי. לא מספיק לתלות שלט עם טקסטים אותם היתי רוצה לשתול כאמונות במוחי, אלא לחיות כאילו והן כבר שם. לדבר את התוצאה, לתת לה ערך רגשי מוסף ולחוות כיצד אני מתנהלת ביום-יום לצידה.

זהו החוק הראשון והבסיסי שלומד כל מי שנכנס בפתח "מרחב מודעות". מהרגע שאנו מאמינים במשהו (קטן כגדול, חומרי כרוחני) הוא בהכרח יהפוך למציאות החיים שלנו!

אסיים בקוריוז נחמד שארע השבוע באחת מקבוצות הלימוד: ק. מיום רביעי התבקשה "לזמן" את מטרתה לתקופה הקרובה. היא העדיפה לא לשתף את הקבוצה כדי לא להשמע "גרידי"… אלא שלא עבר שבוע, ומבוקשה המאד לא טריוויאלי – הפך למציאות. קבלתי את רשותה לשתף, אז הנה הפרטים הצהובים. ק החליטה ש15,000 ש"ח נטו תוספת לתלוש המשכורת שלה יעשו אותה מאד שמחה… וה בדיוק מה שהיא בקשה. אלא שפחות משבוע אחרי הציעו לה תפקיד חדש שתפרו במיוחד עבורה, כאשר תוספת השכר עומדת על 30,000 ברוטו, מה שהופך ל15 נטו.

התרגשתי מאד לשמוע, אם כי לא הופתעתי בעליל. אין חשיבות לגודל האמונה שאנו שותלים בתת המודע,  אבל זה כבר חוק אחר שימתין לפוסט הבא.

בברכת שגרה מבורכת,

פריידי