לבחור לחיות בחמלה – שאף אחד לא ישמע, ספרה של דפנה ארגמן

לצמוח מפגיעה לחמלה, לבחור בפיוס, צמיחה ואהבה. יותר מדי ילדים, ילדות ונשים חיים תחת אימת האלימות, ספרה היפה של דפנה ארגמן מעניק להם מילים, תמונות ובעיקר תקווה

שאף אחד לא ישמע, דפנה ארגמן, צילומים: אביבית סגל, הוצאת ארגמן תדרים, 2015

צילומי פוסט: נאוה וירץ שוהם

דפנה ארגמן

 קראתי את ספרה של דפנה ארגמן, "שאף אחד לא ישמע"  לפני כמה חודשים, והייתי גם בהשקה המרגשת בביתה המזמין בעתלית. לקח לי זמן לכתוב עליו. הספר אמנם קצר אך זה מעט המחזיק את המרובה.

זה סיפור לא קל, על ילדה שנפגעה שגדלה והייתה לאישה, האישה אותה אני מכירה היום. אישה, יפה בעלת עיניים בהירות ותתלתלים כסופים, עם חיוך מאיר, שקשה להאמין מה מסתתר מאחוריו.

דפנה ארגמן, ביום השקת הספר, בביתה בעתלית

12072802_10153258665073391_3078930367868498486_n

היה לי קשה לקרוא וקשה לשמוע, "שאף אחד לא ישמע" קוראים לספר, זה מה שאבא שלה אמר לה כשהייתה ילדה והוא עשה בה מעשים אסורים. אך האמת העצובה היא שאף אחד בדרך כלל גם לא רוצה לשמוע, גם לא אחר כך.

כל כך הרבה אלימות יש בזמן האחרון, ויש ילדים וילדות שחייהם הם מלחמה רצופה, מחנה השמדה בתוך המשפחה. זהו גם סיפורה של דפנה ארגמן, שמסופר כל כך יפה ובעדינות ומלווה בצילומיה הנהדרים של אביבית סגל. גם אני מכירה לא מעט ילדות כאלו שנעלמו, נעלמו ונאלמו כמו שכותבת דפנה: "לרגע שרועה על האדמה ילדת תלתלים צוחקת ולרגע איננה. נעלמה לעצמה. כמו בובת סמרטוטים קרועה, נזקקת לאסוף עצמי. כמו בובה על חוט, מושכת את עצמי. אני גם הבובה וגם החוט. הופכת להיות זרע קטנטן, משתבללת בתוך עצמי, נעלמת. רוצה להשמיע קול, נאלמת".

זה מה שפגיעה מינית עושה, היא מעלימה ומאלימה, לשנים רבות ולפעמים לתמיד.

דפנה הצליחה לצמוח לאישה בוגרת ולאם לשלושה ילדים. בתוכה כמו שהיא כותבת מתגוררת עדיין אותה ילדה, נערה אך היא מרשה לה כעת לחבק אותה. יש בה אהבה, פיוס ונחמה. מספיק לראות את האישה היפה הזו כדי להבין שהיא עשויה מאהבה ומחמלה.

דפנה עם שניים מילדיה, בהשקת הספר

12183976_10153258862658391_593817674581406630_o

כדי לחיות את חייה בשלווה, היא בחרה לפתוח את לבה ולהתפייס עם אביה. לפני שהלך לעולמו, לחשה לו שהיא אוהבת אותו, לו לאיש שלא ידע מה זו אהבה. היא כותבת שמרגע זה צמחו לה כנפיים.

הסליחה לא באה ממקום של חולשה, אלא של אצילות וחמלה. כדי לרפא את עצמה היא הבינה שצריך לרפא אחרים.

המילים שלה לפני שנעטפו בספר, הפכו להצגה הנקראת גם היא "שאף אחד לא ישמע", אותה מביימת בתה לי לוריאן, אמנית ובימאית.

[youtube um0tvKggX1s nolink]

היום הם מציגות יחד את ההצגה "עוגיית לב". אותה אפשר ומומלץ להזמין להופעה גם בבתים פרטיים. דפנה היא היום כמו שכתוב בגב בספר, אישה שמחה, יוצרת ומרפאה בצבע, קול, תנועה ומילה. מחזאית ושחקנית. ותומכת באנשים המבקשים להגיע לפיוס עם עצמם ועם טבע האדם והאדמה שסביבם.

הלוואי שבימים אלו בין גלי האלימות הגואה והנשים הנרצחות קולה יישמע רם וברור.

תקנו את הספר היפה הזה. הוא עוד יכול לשנות לכם את החיים.

לרכישת הספר מוזמנים לבקר באתר של דפנה ארגמן – לחצו כאן

קוראת ספרים
קוראת, בלוגרית ובעיקר עורכת ספרים. קוראים וכותבים מוזמנים לאתר שלי כדי להכיר אותי יותר ואת מה שאני עושה shlomitlica.co.il