לא על הלוקיישן לבדו

"בית קנדינוף" הוא מקום יפה, מיוחד ומשובב נפש. אבל לא הסתכלנו רק בקנקן, כי מה שיש בו טעים לא פחות

בית קנדינוף. צילום: אנטולי מיכאלוב, יח"צ

הרבה בתי אוכל ומסעדות נסמכים בראש וראשונה על אווירה. עיצוב מושך, ווייב טרנדי או אותנטי ולוקיישן מושלם, שמחפים על אוכל בינוני. בר המסעדה של "בית קנדינוף" מגיע קומפלט עם קביים יפיפיים בדמות מתחם אמנים הכולל סטודיואים, חללי תצוגה עם אמנות מתחלפת, מרכז שיעורים והרצאות. למזלו, הוא לא זקוק להם.

החלק הקולינרי של "בית קנדינוף" משתמש בתפאורה היפיפיה כדרך להשלים את חווית האוכל המצוין שמוגש בו. השף יוגב ירוס, שהוא היועץ הקולינארי של בר-המסעדה, השכיל לבנות  תפריט יפואי- ים-תיכוני קליל, מקומי וכיפי בסגנון המזכיר מעט את אייל שני, אך כולל מנות יותר מורכבות ומאד מוקפדות. התוצאה: חגיגת טעמים ומראות, בתוך אווירה חיה ושוקקת של יצירה, שכן בר המסעדה, נמצא בכניסה לכל היופי הזה, ומעוצב ברוח המקום.

הפעם לקחתי איתי את נ', אשת תרבות ויצירה, שבאה לארוחת הערב שלנו רעבה מאד. הערב החם והמהביל שקידם את פנינו דרש מנות קלילות, שיאפשרו לנו ליהנות בלי להרגיש כבדות וחמות, ולכן דגמנו רק מנה עיקרית אחת, והתמקדנו בפתיחים ובמנות הראשונות, אותן חלקנו, כמובן.

 בית קנדינוף. צילום: אנטולי מיכאלוב, יח"צ

התחלנו עם מסאבחה לימה – קרם שעועית לימה עם גרגרים חמים, אותו לקחנו בגרסה הטבעונית, נטולת תוספת העגל והכבש הקצוץ (28 / 48 ₪ בהתאמה). מנה נהדרת, עשירה בטעמים ונימוחה, שנטרפה במהירות, בניגובי חלה צרובה.

המשכנו עם ברוסקטה באבאגנוש – סלט חצילים חם ויוגורטחינה על לחם פרמזן קלוי וקרמל רימונים חריף (38 ₪). המנה משלבת באופן מאוזן ומאד מאד טעים בין מליחות החצילים, חמיצות היוגורט ומתיקות הקרמל, ויכולה לשמש בקלות כמנה עיקרית, למי שלא מגיע מורעב.

המנה ששימחה אותי במיוחד היא לכאורה פשוטה, אבל כל כך רעננה ומדוייקת, שהכי הצטערתי כשהיא נגמרה. זו היתה הג'אג'יק- ירקות ירוקים חלוטים על ציזיקי יוגורט כבשים ושמיר (44 ₪), שעוטרו מעל בעלי שומר רעננים. הירקות (ברוקולי, זוקיני ואפונת שלג) היו חלוטים באופן מדויק והשתלבו באופן טבעי וטעים במיוחד בציזיקי. מנת קיץ מושלמת, לא פחות.

בית קנדינוף. צילום: אנטולי מיכאלוב, יח"צ

אחריה נהנינו מקלמרי סקורדלייה- מנת קלמרי צרובים בסומק על קרם שקדים, שום, דלעת, עם פיסטוקים קלויים (54 ₪). זו מנה יותר עשירה וכבדה. הקלמרי היו צרובים באופן מושלם, אם כי היו יכולים ליהנות מקצת פחות מלח בתיבול, וקרם השקדים נדמה כמו גירסה מיוחדת וחמצמצה של חומוס. מנה יפה וטעימה מאד, שזקוקה לעוד כיוונון טעמים כדי להיות מצוינת.

עוד מנה קיצית וקלילה ששימחה אותנו עד מאד היתה טרטר עג'מי. זהו בעצם טייק אוף על סלט טבולה, עם טרטר מוסר ים קצוץ, טאבולה פריקה, יוגורט כבשים, פלפל חריף, בצל סגול, זרעי עגבנייה וסומק (46 ₪). תענוג רענן ומאוזן טעמים, שנזלל במהירות.

לא יכולנו שלא לבדוק איזו מנה עיקרית. למרות שקיבלנו המלצה חמה על יפו בנגקוק (קדירת קארי אדום וחלב קוקוס, חציל תאילנדי, כוסברה, שמגיעה בגרסה טבעונית או עם דג), הרגשנו שהיא תהיה כבדה לנו מדי לערב החמסין, וניסינו במקומה את טורטליני החצילים השרופים שכלל עגבניות חרוכות, עלי תרד, חמאה, זיתי קלמטה, גלדי בצל צלוי וגבינת המאירי (62 ₪). מנה יפיפיה שמשלבת בין המטבח האיטלקי לטעמים היפואיים, ומצויידת בחריפות בינונית. נ' אהבה מאד, אני חיבבתי.

לקינוח הלכנו על לילות ביירות – עוגת קרם סולת עם קצפת רכה וסירופ מסטיקא, זעפרן ומי זאהר עם אגוזי מלך, פיסטוק וקוקס (38 ₪). קינוח כיפי ועדין, בעל מתיקות מאוזנת ומרקמים מגוונים, שסגר לנו את הארוחה.

אל כל הטוב הזה התלווה קוקטייל קיצי מרענן על בסיס ג'ין, שהשלים את החוויה.

ובעוד אנחנו ניהנות מהאוכל, המקום מסביבנו רחש וגעש: תערוכה חדשה בחלל הסמוך אלינו, והופעה של זמרת צעירה בקצר המסעדה. תפאורה ראויה לאוכל ראוי.