לאכול את עמק חפר

את שי שבח מהבלוג "תשוקה בתבנית אפיה" הכרתי לראשונה באחד הסיורים של סלואו פוד והמשכנו בצ'יטוטים וירטואליים. היתה לנו הזדמנות להיפגש שוב כשחברתי אליה באחד הימים לסיור קולינרי בעמק חפר, כור מחצבתה. תראו לאן מובילה אותי הגרגרנות. גם הפעם, היו לי סיבות טובות לכך. הנה לכם מסלול טיול לשישי הקרוב:

שמרים זו התמכרות ושמרים בטעם חלבה-שוקולד זו מחלה חשוכת מרפא
כמה מהפיתויים בקונדיטוריה דקלבאום

פתחנו בעוגה קטנה לבוקר טוב אצל יואב דקלבאום. ליואב ולרות יש קונדיטוריה מתוקה תרתי משמע באזור התעשיה של עמק חפר, בין מפעלי התעשיה. פדנטיות ופרפקציוניזם הם חלק מהתכונות המאפיינות את העבודה שלהם וגם הקפדה על טריות ואיכות חומרי הגלם ושאיפה להתחיל מהמקור, בלי תחליפים תעשייתיים ומוצרים זולים. הקונדיטוריה עובדת עם מיטב המסעדות, בתי הקפה וחברות הקייטרינג בארץ וכעת פותחת חנות לקהל הרחב. הפתיחה הרשמית תיחגג במסיבת רחוב ביום שישי 29/11/2013 בשעות הבוקר. אם מתחשק גם לכם משהו מתוק וטוב, כדאי לכם לקפוץ על ההזדמנות.

גבינות משק יעקבס

את הגבינות של משק יעקבס אתם בטח מכירים, אולי אפילו מהסופר השכונתי, אבל המבחר הגדול ביותר, כולל קרם פרש, שנדיר למצוא במקומותינו וגבינת חלומי מעולה, שלא לדבר על הסנט מור הנפלאה, על המנצ'גו הטעימה ועוד ועוד, תוכלו למצוא במקור, בכפר הרוא"ה. כשאני באה למחלבה, אני חייבת לבדוק ה-כל ובאמת, אפשר לטעום מכל גבינה לפני שלוקחים: בקר, עיזים או כבשים. תוכלו לקנות שם גם לחם והנה אתם ממש מסודרים.

הקו אופ האורגני, גבעת חיים איחוד

בקיבוץ גבעת חיים איחוד תמצאו במתחם אחד את כל מה שאתם צריכים לעשות בבוקר יום שישי, כשהילדים במסגרות החינוך ואתם רוצים לשתות קפה בשקט, לקרוא עיתון ואח"כ לעשות קניות הביתה לשבת. אז מתחילים בבית הקפה וקופצים ממול, אל הקו-אופ האורגני. מדובר על מיזם יפה מבחינה אידיאולוגית, מעין וואן-סטופ-שופ, אשר מנסה להביא מבחר מוצרים יבשים, מצוננים וגם ירקות ופירות מספקים אורגנים שונים.

בובק'ה, בובה של חנות!

וצמוד אליו – החנות שבלתי אפשרי שלא להכנס אליה ולבדוק אותה מבפנים ובאופן יסודי – בובק'ה, מתוקה ועמוסה במבחר צעצועים, קישוטים וגם כלי מטבח, חדשים ויד שניה, מהסוג שבא לך לצלול לתוכה ולפשפש. אני יצאתי ממנה עם צלחת מעוטרת מקסימה, לאוסף הצלחות שלי. כבר בא לי לבדוק מה התחדש בה…

שמנים לטעימה, ראשון המסיק, קיבוץ מגל

בימים אלה מוסקים את שמן הזית הראשון של העונה ("ראשון המסיק"), שהוא בעל טעמים עזים והרכב תזונתי עשיר ביותר. במסיק קיבוץ מגל תוכלו למצוא שמן זית כתית מעולה מכמה וכמה זנים אשר הם מגדלים בכרמים שלהם. אפשר לטעום ולהחליט מה לוקחים הביתה, מהלצ'ינו העדין ועד הסורי המריר. איתי הגיע הביתה בקבוק שמן זית מזן קורנייקי, סמיך וטעים.

איזו כניסה יפה ליקב אליגוטה
בקבוקי יין מחכים לתורם
צביקה פנטי, יקב אליגוטה

את שמן הזית ששתינו נסענו לדלל קצת בעזרתם האדיבה של צביקה ודור פנטי, בעלי יקב אליגוטה. היקב, הממוקם במושב גן יאשיה, הוא למעשה המשכו של יקב שהיה פעיל עוד ברומניה, לפני שהמשפחה עלתה לישראל. נכון, הם לא מייצרים יין מזן האליגוטה (לא קיים בארץ), אבל תוכלו לטעום אצלם מרלו, קברנה סוביניון, סנג'ובזה, שיראז ושרדונה. חלק מהיינות הם סינגל ויניארד, אבל אחרים מערבים ענבים של אותו הזן מכרמים שונים ברחבי הארץ, כדי להוסיף לארומות ולטעמים.

צביקה הרביץ בנו תורה על עשיית יין ועל הציבור השותה (לצערם של כולנו, מעט מדי) וגם נתן לנו לטעום ממגוון יינות, כאלה שכבר בוקבקו ואחרים ישר מהחבית. לקינוח לגמנו מכמה משקאות חריפים שהוא מייצר בכשרון רב – בסגנון פורט וליקר דובדבנים. אח, בריאות!  אם מתחשק לכם לטעום יין וגם לשמוע ולהבין על איך מייצרים יין, ביחידים או בקבוצה, אתם מוזמנים להתארח אצל משפחת פנטי. משם כבר תצאו עם חיוך על הפנים.

חם מהתנור!
לחם שחר, משמר השרון

בדרך חזרה למרכז, שווה לעשות עוד עצירה אחת קטנה, במאפיה לחם שחר בקיבוץ משמר השרון. את שחר לא ראינו באותו יום, אבל במאפיה פגשנו את אביתר, אשר עוד הוציא מיני לחמים מהתנור גם בשעות הצהריים. הלחם הכפרי הצרפתי של שחר דחוס וחמצמץ בדיוק כמו שאני אוהבת. לקחתי הביתה גם באגט מקמח לבן (הילדים מכורים) ובאגט דגנים (ההורים מכורים), שניהם תאווה לכל חמאה. אבל את הבריוש של שחר גמרתי בדרך הביתה – בלי כיבודים!

השוונץ:

מסתבר שיש חיים קולינריים שוקקים בעמק חפר – עוגות, גבינות, לחמים, שמן זית, יין ואפילו צלחת – הכל הגיע איתי הביתה. כמה נעים לראות אנשים צעירים שחוזרים למושב או לקיבוץ בו גדלו ומביאים איתם בשורה של אומנות השואפת לשלמות, שאינה מביישת מקצוענים גם בתחומי גוש דן. והירוק בעיניים שעושה לנו נעים גם בריאות זה הבונוס לכל מי שחושב שצריך להחתים דרכון כדי לצאת מהעיר הגדולה. הרי ברור שאח"כ אנחנו שואלים את עצמנו למה אנחנו לא עושים את זה יותר… או כמו ששי ואני הסכמנו – עמק חפר, אימפריה!

הגרגרנית
מאז שאני מכירה את עצמי, אוכל מעניין אותי. להכיר, לגעת, להריח, לבשל, להאכיל ולאכול. בבלוג "הגרגרנית" אתם מוזמנים לקרוא את המחשבות שלי בנושאים הקשורים לאוכל, אבל לא רק.תמצאו אותי כאן: http://hagargeranit.wordpress.comמוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם: hagargeranit