כששוקולד לובש מדים

עוד לפני שהייתי פושטת מדים, הייתי פושטת על מגירת הממתקים שלי. זה תמיד התחיל ב"רק שורה אחת". משורה לשורה סיפור האהבה שלי עם השוקולד הלך וגדל

מאז ומתמיד אהבתי מתוק ובעיקר כל דבר שיש בו שוקולד. נוזלי, מוצק, 80% או 90% מוצקי קקאו, עם תוספות או בלעדיהן, הכל הולך.

עוד מאמץ קטן וסיימתי את כל החפיסה

כשניסיתי לחשוב מתי הפך השוקולד לחלק משגרת היום-יום, הבנתי שזה היה בעיקר בשנים בהן שרתתי בצבא בתפקידים שחייבו נסיעות ארוכות. יום-יום הייתי נוסעת ברכבת מהבית בחיפה לקריה, ובחזרה. בסוף כל יום, עם ההגעה הביתה, ועוד לפני שהייתי פושטת את המדים, הייתי פושטת על מגירת הממתקים שלי, ומוציאה משם חפיסה תורנית שחיכתה לי במגירה האפלולית בנחת ובסבלנות אין קץ.

זה תמיד התחיל ב"רק שורה אחת". משורה לשורה סיפור האהבה שלי עם השוקולד הלך וגדל וכמו אצל המכורים (לאהבה וגם לשוקולד)  המשכתי לעוד שורה, ומשם לפחות עד חצי החפיסה. ומשם? טוב, איך אני אשאיר חצי חפיסה מבוישת וגלמודה? עוד מאמץ קטן כפי שלימדו אותנו בצבא, דבקות במשימה והופ סיימתי את החפיסה.

משורה לשורה סיפור האהבה שלי עם השוקולד הלך ופרח (צילום: הולי שוורץ)
משורה לשורה סיפור האהבה שלי עם השוקולד הלך ופרח (צילום: הולי שוורץ)

את המדים פשטתי סופית כבר לפני למעלה משנתיים, ומאז חלו הרבה שינויים בחיי, אבל אני מודה שלא הפסקתי לפשוט באהבה ובשמחה על מגירת הממתקים.

ב"ממלכת השוקולד" הונחו עשרות חפיסות שרק חיכו שאוריד מהן את העטיפות

כשהציעו לי להשתתף בסדנת 'רגע מתוק', לא היה לי ספק שזה ה-מקום בשבילי. אמנם אין לי שום רקע באפייה או קונדיטוריה, ובטח לא בטימפרור שוקולד, אבל תאמינו לי שלא צריך. אחרי הסבר קצר על סוגי שוקולד, ואופן הכנתו, עברנו לשלב הטעים של הערב, שלב הקסם האמיתי. שם בממלכת השוקולד, הונחו עשרות חפיסות מסוגים שונים, שרק חיכו שאוריד מהן את העטיפות ואתחיל את החגיגה. לצדן היו מסודרות קערות-קערות של תוספות, כמו אגוזים, שקדים, פיסטוקים ופירות יער.

מפגש מתוק (צילום: הולי שוורץ)
מפגש מתוק (צילום: הולי שוורץ)

לא היה לי ספק שזה 'ה'מקום בשבילי (צילום: הולי שוורץ)מה אומר לכם, הרגשתי שגם אני נמסה כשהשוקולד נמס בקערות, הריח המשכר שלו מילא את האוויר והמרקם הפך נוזלי וסמיך. צבעו החום והעשיר של השוקולד, שעליו הונחו הפטל האדום והפיסטוק הירוק, היו תאווה לעיניים ולחיך.

חגיגה לעיניים ולחך (צילום: הולי שוורץ)
חגיגה לעיניים ולחך (צילום: הולי שוורץ)

בסיומו של הערב המופלא הזה, יצאתי עם שתי תובנות מרכזיות:

הראשונה היא שמחר בבוקר אני צריכה לרוץ עוד כמה קילומטרים כדי להוריד את הקילוגרמים שהעלית.

והשניה היא ששוקולד זו התמכרות משמחת וטעימה.

חושבים אחרת? אז אני מצרפת לכם מתכון קליל, שישכנע אתכם סופית שאני צודקת. את המתכון אימצתי מאתר "שמח במטבח", ואפילו אני מצליחה לא לפשל בו.

תמיד מצליחות (צילום: הולי שוורץ)
תמיד מצליחות (צילום: הולי שוורץ)

עוגיות השוקולד שתמיד מצליחות

מחממים תנור ל160 מעלות, ומכינים תבנית עם נייר אפיה.

בקערה מערבבים את המצרכים הבאים:

100 גר' חמאה מומסת
1/2 כוס סוכר לבן
1/3 כוס סוכר חום כהה
ביצה
כפית תמצית וניל
1/4 כוס אבקת קקאו
כוס קמח
כפית אבקת אפיה
100 גר' שוקולד פרה לבן או חלב קצוץ גס.

* אם בא לכם, אפשר לקשט בשוקולד מריר/בלונדי.

בעזרת כף יוצרים תלוליות במרחק שני סנטימטר אחת מהשנייה ואופים למשך 8-10 דקות.

מצננים ומאפסנים בקופסא סגורה

שיהיה לכם יום מתוק,

הולי

הולי שוורץ
עורכת דין (סגן אלוף במילואים), בעלת נסיון של מעל ל-20 שנה בתחום הדין הצבאי-פלילי. בעלת משרד בוטיק העוסק בייצוג חיילים מול המערכת הצבאית. כמו כן, אני מעבירה הרצאות בנושא הטרדות מיניות ומעמד האישה בחברה בת זמננו.