כשהתחביב הופך למקצוע

ביום שבו הבנתי שכדי לקום בבוקר ולחייך ולשאוף לרוץ למרחקים ארוכים צריך להפוך את התחביב המועדף למקצוע, השתנו חיי. קצת עלי בכמה מילים

צילום: תמר אלמוג

 

לפתע פתאום, אפשר לומר באמצע החיים, אני מוצאת את עצמי מול המקלדת בפעם הראשונה כדי לספר קצת על עצמי.

ואני? אני לא אדם שזורק מילים, מחשבות ותובנות לעולם מיוזמתו. לא נוטה להיחשף בטח שלא אל מול קהל לא מוכר ואנונימי, ולא בגלל שאני ביישנית, נהפוך הוא, אלא בגלל שלא מצאתי ערך מוסף או אולי לא באמת הבנתי שבעצם גם לי יש מה לספר. אפילו הרבה.

במסגרת עיסוקי כמעצבת פנים, הדרך שלי להיחשף ולהגיע ללקוחות פוטנציאלים הייתה בעיקר מפה לאוזן ודרך שיתוף תמונות של פרויקטים. כי עם תמונות זה הרבה יותר קל. לפחות עבורי. איך אומרים.. תמונה אחת שווה אלף מילים, ומי כמוני אימצה את המשפט האלמותי לחיקה בזרועות פתוחות.

השבוע, התחלתי קורס #דיגיטליות_בעסקים שאילץ אותי לקלף שכבה ממני ולחשוף את שכבת המילים.

 

צילום: תמר אלמוג
צילום: תמר אלמוג

 

משחר ילדותי, הייתי אדם של אנשים, צבעים ואסתטיקה.

ילדה סקרנית, שמגיל קטן ידעה לזהות איכות ולהתפעל מיופי. יופיו של הטבע, הצבעים, המרקמים, היופי שבאומנות, ביצירות של אחרים טובים ומוכשרים ובאותה נשימה, אוהבת אנשים, אפילו מאוד, תמיד מוקפת בחברים שונים ומגוונים.

וכך, בשלב בוגר ומכיל בחיי, אחרי שנים של של חוויות, טיולים, לימודים, לידות, ועבודות תובעניות הבנתי שכדי לקום בבוקר ולחייך ולרצות לרוץ קדימה צריך פשוט לקחת את התחביב הכי גדול ואהוב ולהפוך אותו למקצוע וכך יתאפשר ליהנות משני העולמות.

והנה, מצאתי את יעודי והכל התחבר לי והתנקז למקום של אהבה גדולה שמשלבת בין עיצוב ויצירה לאנשים, אבל הדרך לשם הייתה מאתגרת בלשון המעטה. שילוב בין ילדות קטנות בבית ללימודים, מטלות, הגשות ושגרת חיים דינמית ורצופה בפיתויים, כי אחרי הכל – אין רגע דל בחיים בתל אביב (יא חביבי תל אביב) אבל אין דבר העומד בפני הרצון, וכשבוחרים נכון, הכל זורם ומסתדר בסוף כמעט כמו באגדות.

 

צילום:תמר אלמוג
צילום: תמר אלמוג

 

בחלוף הזמן, הבנתי שעיצוב פנים הוא הרבה מעבר לבית יפה או דירה נאה אלא יכולת לשנות מציאות לאנשים אחרים. החותמת האישית בכל נכס והידיעה שנשאר חלק ממני בכל מקום בו עברתי גורמים לסיפוק רב. בסופו של דבר, כשהכל בא על מקומו ומתחבר ליצירה שהיא הבית נשאר גם זיכרון החוויה, הצחוק והכיף שהיה בדרך.

בתוך כל התהליך ישנה גם אחריות גדולה. בית הוא ההשקעה הגדולה ביותר בחיים אצל רוב האנשים ובכל פעם שבוחרים בי מחדש התרגשות גדולה מציפה אותי, הדימיון והיצירתיות תופסים מקום ומשם מתחיל המסע. כל פרויקט שונה מקודמו, אך דבר אחד משותף לכולם – כולם גאוותי. כשאני מביטה בתוצאה הסופית ויודעת שיש מי ששמח במעונו החדש, התחושה שמצאתי את יעודי מציפה בכל פעם מחדש ומרחיבה את הלב.

 

 

צילום: תמר אלמוג
צילום: תמר אלמוג

 

לכל בית יש את הסיפור שלו,

יש בתים למשפחה, יש בתים ליחידים.

יש בתים שרוצים לשמר את העבר, יש כאלה שרוצים למחוק הכל ולהביט לעבר העתיד.

יש בתים שחוו אבדן וכאלה שיצרו חיים, יש צבעוניים ויש מונוכרומטיים.

התפקיד שלי הוא לחבר את הכל לתמונה אחת שמחה ומאושרת, בדיוק לאותה תמונה ששווה אלף מילים.

אז תמונות יש בשפע, מעתה גם מילים.