כמה קשה זה כבר יכול להיות/ אליסון פירסון

'כמה קשה זה כבר יכול להיות' הוא ספר שמתייחס לשכבת הגיל של בנות החמישים בואכה שישים, ורק ככזה מגיע לו קרדיט. הוא מציף תופעות שכמעט ולא כותבים עליהן בטח לא ברומנים מהסוג של רבי מכר, אין שום דבר סקסי או מושך באשה תופחת כזאת שסובלת מגלי חום מבצקות ברגלים

 כמהקשה

כמה קשה זה כבר יכול להיות/ אליסון פירסון

אנו פוגשים את קייט רדי כמה חודשים לפני יום הולדתה החמישים, בניגוד לאשה שפגשנו לפני פחות מעשור, כזו שהייתה מנכ"לית יזמת אשת כספים מצליחה מאוד בסיטי של לונדון, אנו פוגשים כעת עקרת בית עם קילוגרמים עודפים, גרה בבית שנראה שהשיפוץ שהוא עובר לא יסתיים לעולם ושהקשר היחידי שיש לה עם בעלה

הוא כזה שבו היא מכבסת לו את בגדי הרכיבה היקרים שלו מממנת לו קורסים באימון, במדיטציה ושאר מקצועות העידן החדש ואף דואגת שהמקרר יהיה מצויד במיני דברים ירוקים על מנת שיהיה לו מה לאכול, מיותר לציין שלבעלה בניגוד אליה אין אף לא גרם אחד של משקל עודף.

קייט ובן זוגה לא מנהלים שיחות, לא מקיימים יחסי מין, ובעצם לא משתפים פעולה בשום עניין.

הספר מתחיל במשבר גדול למדי שנוצר כתוצאה מהתנהגות לא זהירה בלשון המעטה של ביתה המתבגרת ברשתות החברתיות, תמונת הישבן שלה מופצת במהירות והופכת לויראלית. קייט עושה כל שביכולה למזער נזקים בתחום שכלל אינה מכירה, בנה שאומנם נמצא בתחילת גיל ההתבגרות שומר עם קייט על קשר שמבוסס בעיקר על נהמות הסעות ומזון. כיון שקייט אינה עובדת ובעלה אינו עובד, מצבם הכספי הולך ומתדרדר

נראה שרק קייט מודעת לעניין בעלה כלל לא מטריד את עצמו בעניינים של כסף ופרנסה. נוסף לכך אחותה כועסת עליה אמא שלה נופלת ומצבם של הורי בעלה

חמור למדי, אמו שסובלת מדמנציה שהולכת ומחמירה אינה מטופלת מספיק כיון שלבעלה פשוט אין את הכוח הפיזי לדאוג לה הם אנשים מבוגרים מאוד בסביבות גיל השמונים וחמש, מה עוד שבן אדם אחד לא מסוגל לעסוק בטיפול באדם אחר עשרים וארבע שעות ביממה.

קייט ולא ריצארד בעלה הספורטיבי ובנם של הזוג המבוגר  היא מי שמודאגת ועושה כל שביכולה לשפר את המצב.

קרן האור היחידה בחייה של קייט בימים אלו היא קבוצת התמיכה שלה שנקראת "קרייריסטיות חוזרות" קייט מחליטה שהיא פשוט חייבת לחזור לעולם העבודה ולשם כך היא מוכנה לעשות הכול כולל הליכה לקבוצת תמיכה ועוד אחת שנקראת "קרייריסטיות חוזרות", כמובן שבתוכה פנימה היא לועגת לעצמה על שהיא בכלל מעלה בדעתה ללכת לקבוצה הזו אולם להפתעתה הקבוצה דווקא עושה לה טוב והיא אף פוגשת שם חברה לחיים, דבר שהופך להיות נדיר יותר ויותר ככל שאנו מתבגרות.

'כמה קשה זה כבר יכול להיות' הוא ספר שמתייחס לשכבת הגיל של בנות החמישים בואכה שישים, ורק ככזה מגיע לו קרדיט. הוא מציף תופעות שכמעט ולא כותבים עליהן בטח לא ברומנים מהסוג של רבי מכר, אין שום דבר סקסי או מושך באשה תופחת כזאת שסובלת מגלי חום מבצקות ברגלים, משיעור יתר בפנים ולעומת זאת מהתקרחות בראש, אשה שאיבדה את החשק המיני שלה לחלוטין ושאינה עובדת או מרוויחה כסף וילדיה ובן זוגה מתייחסים אליה כאל אשת שרות – מישהי שתפקידה בחיים הוא להסיע, להאכיל, לכבס ושאר עבודות תחזוקה. החל מאמצע הספר ועד סופו הרומן צובר תאוצה קייט לשמחתנו מוצאת עבודה מורידה קילוגרמים וחייה מתחילים שוב להתניע, כאשה עובדת חייה הופכים להרבה יותר מעניינים, ביחוד כשאהבות ישנות משמיעות את קולן.

הספר מספק מידע רב בנושא של תופעות גיל המעבר וכיצד ניתן להתמודד איתם, הוא כתוב באופן קולח למדי, העלילה זורמת בקלות יחסית ולעיתים מעניינת, לעיתים נדמה שיותר משהספר נועד להיות רומן סיפורי קליל וזורם הוא מוצא את עצמו כמדריך הישרדותי לאשה בת החמישים וככזה הוא מעט פחות מעניין, יש עומס של פריטים פשוט פחות מעניינים,  כמו כן אוזלת היד של קייט בתחילת הספר ומערכת היחסים הכלל לא הגיונית שמתנהלת בין קייט לריצ'ארד נשמעת לעיתים כמעט מופרכת, אין סיכוי שהאשה הזו שניהלה קרן של מיליונים, לא תבחין בחריקות הצורמות ביחסים שלה ושל בעלה.  זהו ספר חביב, הוא מתאים לקריאה במטוס או בחוף הים, ואם יש קטעים שנדמים לכם טרחנים מידי פשוט דלגו עליהם, הם לא כל כך חשובים.

כנרת זמורה ביתן 429 ע'

Karen Agmon
ספרנית ומידענית - עובדת כספרנית רפואית בספריה הרפואית המקסימה של תל-השומר. ספרים הם אהבתי הגדולה. karen1@yaar.net https://www.facebook.com/karen.agmon