כמה מילים על המחאה

יהיו תוצאות המחאה הזו אשר יהיו. את חותמה היא הטביעה. הוכחנו לכל המדינה שאנחנו לא אדישים. אנחנו פשוט עסוקים מידי בלשרוד.

בחורה עם מחשב נייד

גם אני הייתי רוצה לגור בתל אביב אבל לא יכולה להרשות את זה לעצמי.
גם אני חוששת בכל שנה מעליית שכר הדירה.
גם אני הייתי רוצה בית משלי, אבל זה עדיין בגדר חלום רחוק.
המחאה הזו היא גם שלי. בשבילי. בשביל הקטן שלי, שיגדל לתוך מדינה אוכלת יושביה.
אני שומעת הכל- את הבעד וגם את הנגד. אני שומעת את מרגול שקוראת לנו מפונקים, אני רואה את העדרותם הלא רשמית של כוכבי הזמר המזרחי , אני רואה את האמנים שנלחמים יחד איתנו, כי זו גם המחאה שלהם ואני בעיקר רואה את מסות האנשים שככל שעובר הזמן מרגישים שהמחאה הזו היא גם בשבילם. שגם להם נמאס. מהכל. נמאס לעבוד, ולעבוד קשה ולא להצליח להרים את הראש מעל המים.
שמעתי לא אחת, מי שהגדירו את המחאה הזו כמחאה של תל אביבים. ואני תוהה- לאורך כל השנים תמיד קראו לנו, התל אביבים, 'מנותקים מעם'. 'חיים בבועה משל עצמם', 'לא מחוברים אל הקרקע'- במלחמות,בתקופת הקסאמים על הדרום ואפילו בתקופת מלחמת לבנון השניה.  אמרו שמעניין מה היה קורה אם זה היה קורה בתל אביב.הדברים בטוח היו נפתרים מהר יותר.. הממשלה לא היתה נשארת אדישה. אבל בתלאביבים זה לא נוגע. 'הם מורמים מעם'.
 ועכשיו- הנה- כל שכבת הגיל שלי בערך, יוצאת לרחובות ונלחמת את המלחמה של העם כולו. אני לא יודעת אם הזעקה היתה נשמעת באותה עוצמה אם המחאה הזו היתה מתחילה בשדרות או בנהריה. אך האם זה לא יתרון? איך זה הופך את המחאה הזו למחאה של תל אביבים?
רציתם שנתערב? אנחנו מתערבים! כן, דווקא התל אביבים. החברים שלי ואני בתוכם, שעובדים 17 שעות ביממה ועדיין, שוקלים פעמיים אם לקנות חולצה בזארה.
אנחנו מפונקים? למה? כי נמאס לנו לסחוב על הגב שלנו אוכלוסיות שרק לוקחות ולא תורמות כלום? כי אנחנו רוצים לישון בלי לחשוב בכמה יעלה שכר הדירה השנה? כי אנחנו עובדים קשה ורוצים גם להנות מהכסף? כי אנחנו לא עניים, אנחנו מתפרנסים יפה ובכל זאת נמאס לנו? כי אנחנו רוצים לגור במרכז?
מי קבע שהמרכז צריך להיות של עשירים בלבד? אנחנו עובדים כאן. בזכותנו העיר הזו היא מה שהיא. 'עיר ללא הפסקה' לא הייתה כאן אם רק הטייקונים ובני משפחותיהם היו חיים כאן. ואיפה היינו עובדים? נוסעים 3 שעות כל יום כדי להגיע למשרד? ומי היה מגדל לנו את הילדים כשאנחנו בכבישים- עומדים שעות בפקקים כדי לקבל משכורת ולשלם למדינה כמעט מחציתה על מיסים? שלא לדבר על הכלכלה המתפתחת. אותה כלכלה שאנחנו עובדים בשבילה קשה כל כך.
אז נכון! המחאה הזו היא מחאה תל אביבית. אבל לא רק. היא מחאה של כל מי שמרגיש שהוא עובד מסביב לשעון ובכל זאת לא מצליח לנשום לרווחה. המחאה הזו היא שלי, של החברים שלי ושלכם.
אני גאה בכל מאות האלפים שיוצאים שבת אחרי שבת וגודשים את הרחובות. אני גאה בשוכני האוהלים שלא נשברים למרות החום הכבד ולמרות חוסר העניין הממשי מצד הממשלה ואני גאה בדור הזה שעושה היסטוריה. בעיתות כאלה אני גאה להיות תל אביבית. להיות חלק מגרעין אינטלגנט, חרוץ ומוכשר שנמאס לו לשתוק. נמאס לו להיות פראייר ושבפעם הראשונה- הצליח להרים לרגע את הראש מעל המים ולזעוק די!! לדרוש צדק חברתי!

Ya'arit Trabelsi
אמא + לא כל כך קטן, בעלת עסק לניהול תוכן וייעוץ שיווקי, מג'נגלת בין הדברים שחייבים לדברים שצריכים בשביל הנשמה