כל יום בשעה 11:15/ רבקה נרדי

כבר יותר מחמש שנים שאלינור מחכה מידי יום לשעה 11:15. זו שעת האהבה שלה, השעה שמעלה בה את תחיית המתים שלה. שעה של התעוררות רוחנית, פיזית, תשוקתית- שעת ההיזכרות שלה בחיים שכמעט איבדה.

20170722_101626~2

כשבריאותה של אלינור התרופפה, היא הבינה שזמנה קצוב כמו כל אדם. כשאהבה נחתה לתוך חייה בפתאומיות, היא נפעמה. ולא היתה זו סתם אהבה חולפת, אלא התאהבות כמעט נואשת של הרגע האחרון, בדקה התשעים שלה, כשהיא חשה עדיין במיטבה הנשי.
חייה של אלינור מכילים כל כך הרבה מאבקים, כל כך מעט אהבה. המון נקמנות, אפס חמלה.
בין קפיצות הקריירה שלה והישגיה, אלינור ראתה נישואים קשים לרונן, מוות במשפחה, בדידות, פחדים, זעם, נקמה, ובעיקר כמיהה מכמירת לב לאהבה.
עבור אלינור, אבנר הוא הגילוי שלה את נשיותה בגיל חמישים וארבע. הגילוי התחולל באמצעות התאהבותה לראשונה בחייה, התאהבות בו, בגבר הנשוי מאוד, שיכול להיות שלה רק באופן חלקי.
השגרה היחידה שלהם זו שעת הטלפון, כל יום בשעה 11:15. השעה החוצה את היום לשניים: "לפני" ו"אחרי".
יכולותיה המופלאות לשלוט בהיבטים אחרים של חייה לא עומדת לה כאשר מדובר באבנר. גם "השעה שלהם", עלולה להיעלם לה…

סיפורי חיים של אנשים נבנים ונהרסים במחי זיכרון או מחשבה. אלינור מחליטה שהיא רוצה לכתוב את סיפור חייה. לשם כך היא שוכרת את שירותיה של תמרה, מטפלת שאלינור חשה שתצליח לכתוב אותה.
השתיים מקיימות פגישות סדירות,שמטרתן ומטרת כתיבת הספר הינם התמודדותה של אלינור עם משבר בריאותי ונפשי.
אלינור מאמינה שכתיבתו של סיפור חייה יפגיש אותה עם עצמה החבויה, המעודנת, הרכה, המהוססת, הזקוקה למגע, באופן שלא העזה או לא יכלה להתוודע אליו עד כה.

תמרה כותבת את סיפור חייה של אלינור. אך האם זהו רק סיפור חייה וניתוח חייה של אלינור ?
ככל שתמרה מתעמקת בעברה של אלינור ומנתחת את אישיותה, כך, היא מגלה אט אט את תמרה. את עצמה. את מה שהיא עצמה הסתירה והדחיקה.
כל חייה חיפשה תמרה אורות, גם במקומות שהאור בקושי נראה בהם- מקומות קשים שהיו בהם הרבה צללים, כאלה שעמעמו לה את בהירות האור והפכו אותו לעכור או אפל.
אבל אפילו מקצועה, שחידד את חושיה לראות את הנסתר לא הצליח להאיר את אותן פינות נסתרות ולסלק את הצללים, בני לוויתה הקבועים.

תמרה רוצה, כמו אלינור, למצוא חוט שיקשר את כל סיפוריה לכלל סיפור חיים אחד. היא מחפשת פנימה ואלינור לא רוצה להיכנס לשם, למקומות שאינם בתכנון.
תמרה אוהבת ליצור עולמות על בסיס רמזים. היא לוקחת את סיפוריה המינוריים והמינימליסטיים של אלינור ורוקמת מהם סיפורים גדולים. אולי דווקא רוחב היריעה הזה יאפשר למצוא את האמת על אלינור.
ביתה של תמרה הגן על שתיהן, תמרה ואלינור. מעצמן האחר, עצמן החבוי, זה שלא נתנו לו להגיח אל בין כותלי חדר השיחות.
אך מה קורה, כשהן ייצאו את כותלי ביתה של תמרה ונסעו רחוק, לארץ אחרת, לנופש יחדיו?
החופשה המשותפת באתר הספא היפה, שהיתה אמורה לקרב את תמרה לאלינור, מעיק על תמרה. היא חשה מאויימת. האם תחושה זו קשורה למחשבותיה שלה או למשהו שאלינור עצמה חשה כלפיה?

הקשר שנרקם בין השתיים, שתי נשים כה שונות וכה דומות, הפוכות ומשלימות האחת את סיפורה של השנייה, הפך למסע משותף. מסע של גילוי ולמידה.

אלינור ניהלה את חייה בשליטה מלאה, כל מה שלא נחוץ או מפריע, הושלך הצידה. היא אישה, המנסה לאחות את קרעי חייה בעזרת היגיון ושליטה עצמית.
השיעור שלמדה מאביה, אף פעם לא לבזבז את כל כספה, מנחה את אלינור לאורך כל הדרך, וכך היא נוהגת במאגר רגשותיה. המוטו של חייה הוא "חופש", אבל האם היא באמת חופשייה?

היא נולדה למשפחה של "יקים", בהם הרגש היה חבוי עמוק בתוכם ולא פרץ החוצה כמעט. האם היתה הדמות החלשה בבית. האב זילזל ובגד בה במשך כל נישואיהם. האם שחשה שבתה, אלינור, דומה לאב, חששה ממנה ולא נתנה לה חום אמהי.
אביה של אלינור, התנכר לאחיה, הוא ראה בו ילד לא מוצלח וחלש. וכיצד הוא יכול להיות בנו?
האם נתנה לו את כל החום וההגנה, שלא נתנה לאלינור. אך, גורלו היה אכזר ולאחר ניסיונות התאבדות רבים, הוא מצא את מותו.

אלינור נישאה לרונן, נישואי נוחות, שהפכו ללא נוחים בלשון המעטה. היא הביאה לעולם שני בנים. האחד אורי, שאותו הפכה במהרה לחבר תומך והשני, מיכאל, ממנו היא נרתעה. האם אלינור קשה עם בנה מיכאל בשל הדימיון ביניהם? האם הדימיון בינה לבין ילדה מפחיד אותה ומרחיק אותה, מזכיר לה מה היתה פעם, מה שהיא רוצה לשכוח? ואולי דווקא מיכאל יכול להיות גאולתה.

הספר הזה- האם המסע אליו יצאה אלינור, כדי שיכתב, גרם לה לראות את מה שלא יכלה לראות קודם? לראות את המגבלות של הכל, ובעיקר של עצמה? ותמרה, האם הבינה את המניע במרכזי למענו נכתב הספר?
למען אבנר, בגלל אבנר, להסתיר מאבנר. לכתוב למענו.

מאחלת לכם מסע מרתק בחייהן של השתיים.

XOXO

אחת שיודעת 😉

קרין מילשטיין
סטייליסטית, מאמנת כושר ובוגרת תואר שני לתקשורת ועיתונאות. זה מה שיוצר את הבלוג על תרבות, סגנון חיים, טיולים, ביקורת ספרותית, שירה ועוד... מוזמנים לקרוא, להגיב ובעיקר להנות... XOXO אחת שיודעת ;-)