ימים של חגיגות במצפה הימים

בחורה עם מחשב נייד

יכולתי לכתוב על המקום הכי מפנק שיכול להיות. על החדרים המעוצבים להפליא. אולי על המסאז'ים המפנקים. על הנוף היפיפה או שמא על השקט והשלווה. אבל לא. אני חושבת שהגעתי ל"מצפה הימים" באמת כדי לספר על התורה המעמיקה, האקולוגית, בת-הקיימא העומדת בבסיס המקום הזה. מהות, שלא רבים מאלה שמגיעים למקום מכירים, וחבל.

הרי לא מדובר רק במלון ספא מפנק מהדרגה הראשונה, אלא במשק אוטרקי לכל דבר. למלון חווה חקלאית אורגנית צמודה, בה מגדלים כל מה שנדרש. פרחים לקישוט החדרים? יש. ירקות ופירות? יש. חלב בקר או צאן לגבינות? יש. ביצים? יש. בסיור שעורכים במקום, אפשר לעבור בין השדות והמטעים, הכרמים, הרפת והדיר.  כמו כן, קיים מפעל קטן ליצור סבונים ונרות, מחומרים טבעיים הגדלים במקום. כי הרי צריך סבון למקלחת… למלון מחלבה ומאפיה משל עצמו וגם שתי מסעדות, המקבלות את המיטב שבחומרי הגלם ששף יכול לחלום. בקיצור, גן עדן לגרגרניות!

צילום: "הגרגרנית"

ניהול מקום כזה פרושו מחויבות טוטאלית. הגה והקים אותו דר' יעקב ירוס, שרכש את האדמות מהברון רוטשילד כבר בשנת 1921. הוא היה רופא, שהשתמש גם ברפואה אלטרנטיבית, כמשלימה לרפואה הקונבנציונאלית ופתח שם בית הבראה מיוחד במינו. הוא קרא לו "מצפה הימים", על שום ימת החולה וימת הכנרת, אליהן צפה המקום. בשנת 1982 רכש את המקום מר סמי חזן, הבעלים הנוכחי. הוא שיפץ את המלון והרחיב אותו מאוד וגם הקים את החווה האורגנית. בעלים, מנכ"ל, מנהל החווה והחקלאי הראשי, אלה מקצת התפקידים שהוא ממלא…

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

הוזמנתי למקום כחלק מ"חגיגות שולחן השף", אשר עומדות להיערך במסעדת "מוסקט" השוכנת במקום, בחודש ספטמבר השנה. הנה כמה מהמנות המצוינות אותן אכלנו בהמלצת השף חיים טיבי:

צילום: "הגרגרנית"

למנות ראשונות: פוקצ'ה ומטבל שמן זית/חומץ בלסמי ועגבניות מרוסקות, קרפצ'יו עגל מעולה שהוגש עם טוסטונים, פיסטוק ופרוסות אפרסק מתקתקות, שקדי עגל צלויים על הגריל על גרגרי חומוס, שרימפס ברוטב עגבניות מוגש על ריזוטו, בשר סרטנים על פולנטה תירס טרי וניוקי גבינות.

צילום: "הגרגרנית"

למנות עיקריות: שוק טלה אורגני עם קונפי שומר וירקות שורש וקלסונס (כיסוני בצק) ממולאים גבינה צפתית קשה, המיוצרת במקום. את המנות ליווה יין מעולה לא פחות – ירדן סירה מכרם יחידני "יונתן" של יקבי רמת הגולן.

צילום: "הגרגרנית"

לא ויתרנו על המנות האחרונות: מוס שוקולד עשיר וקנולי דבש ממולא בגבינת שמנת תוצרת המשק, שהיה לא פחות ממעולה, גם כשחשבתי שאין יותר מקום בבטן.

צילום: "הגרגרנית"

חזרתי לחדרי היפיפה שבמלון, לשנת לילה במיטה גדולה ומפנקת! אקו-טוריזם, פארם-קאלצ'ר, מנות גורמה – בסוף צריך לישון איפה שהוא ועדיף במקום מצוין כזה.

השוונץ:

  • במסגרת חודש "חגיגות שולחן השף", מגיעים אל מסעדת מוסקט שפים, אנשי תרבות ואמנות ואנשים מקהילת העסקים ובהשראתם נערכת ארוחה במקום. מתוכננות גם סדנאות בישול ואפיה וכן מפגשים והרצאות מגוונות – מטעמים לראש ולבטן.
  • תודה רבה לגב' גלית ליפשיץ-מלמד ולמר עדי טובנהאוז, שאירחו אותי במקום וגילו לי מנפלאותיו.
  • אם חייבים לעבור פה את הקיץ, כנראה צריך לעשות זאת בצפון. את הרוח הקרירה שליוותה אותי ב"מצפה הימים" לא הצלחתי לצלם. וראו זה פלא: אין לחות. סעו להתרגע בצפון!

הגרגרנית
מאז שאני מכירה את עצמי, אוכל מעניין אותי. להכיר, לגעת, להריח, לבשל, להאכיל ולאכול. בבלוג "הגרגרנית" אתם מוזמנים לקרוא את המחשבות שלי בנושאים הקשורים לאוכל, אבל לא רק.תמצאו אותי כאן: http://hagargeranit.wordpress.comמוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם: hagargeranit