יופכה-מעדן בולגרי לזכרה של סטפקה .

בצק יופכה עם פרחים

התמונה של ‏לאה זוהר‏.

 

קר היה וישבתי על הספה הישנה והדהויה מלאת הזכרונות שלפעמים אנשים דבקים בהן במיוחד אלו ששנותיהם ארוכות.
פתחנו את החימום , כזה המותקן בכל בית  בבולגריה ועובד על מים רותחים שעוברים בצנרת המתקן ומחממים את הבתים- פרנו בבולגרית(פרנו בקמץ)
הקשבנו מריה שלי ואני לשירים של זמר עייף ומעייף בטלביזיה
וקישקקנו על הנסיעה חזרה מבולגריה הביתה ,משהו שהזיל ממנה דמעות
אני הבת שלא היתה לה…
אוהבת אותה אני כל כך אשה משכמה ומעלה וכמה שקשה לה לא תשמעו ציוץ .
דפיקה עדינה בדלת…קמתי לפתוח ובדלת השכנה ממול -סטפקה שמה
ערירית ללא משפחה הזקנה החביבה ,וחכמה כמו שועל,שכן היתה שופטת בבית המשפט .
בלוק המגורים הוא של פנסיונרים של בית המשפט והאנשים פשוט מדהימים וחמים .
כנסי אמרתי ונכין לך תה טוב . קר בחוץ.
בחיוך ביישן היא נכנסה . ישבה ובין הא ודא הבינותי שהיא שאקלית בבישול . אז מה נראה לכם? אני? שלא אלמד דברים חדשים? ועוד של המורשת הבולגרית שלי ?
היא אמרה חכי אני אביא משהו טעים ואולי לא תאהבי אבל זה משהו שאני מכינה לחורף כי אי אפשר לצאת וכסף רב אין…
ומה זה שאלתי?
יופכה.
אח כמה חיכיתי לזה אמרתי לה שנים שאני מחפשת…
טוב אז זו לא יופכה של הטורקים אבל של הבולגרים כן והיא נפלאה
וכך מכינים היא אמרה
12 ביצים
2 קילו קמח
כוס סולת
1 כוס מים מזוקקים(היא התעקשה והבנתי שאין בהם חיידים שיחמיצו הבצק)
2 כפות מלח
חצי ליטר חלב טרי
לשים היטב לבצק נעים ומחלקים לכדורים
מרדדים לעלים דקים ומייבשים על סדינים לבנים  שהנחנו על המיטה הרחבה כשעתייים ,מעבירים לתבניות וחותכים לריבועים קטנים מאוד .1X1 או יותר גדולים במעט .
אופים בתנור בטמפרטורה נמוכה 100 מעלות ומייבשים כמו  שמייבשים פחזניות .
מקררים ושומרים בקופסאות במקום קר ויבש
ולא זה לא מתקלקל – קפוא בבולגריה (והשנה גם פה .)
ואיך אוכלים שאלתי…ואז מריה שלי קמה שפתה סיר חלב טרי
והרתיחה בו כמות כמו אטריות
שמה לנו בקעריות עמוקות עם החלב ופיזרה סוכר וקינמון .ככה אוכלים היא אמרה ושמה בידינו צלוחית כזו.
היה שקט והגברת המתוקה חייכה במבוכה.
היא אהבה את הערכתי למאכל הפשוט והכיפי הזה.

ואז היא אמרה – אה ואפשר מלוח ובמקום סוכר וקינמון פזרי גבינה בולגרית מגוררת-סירנה ומעל מעט פלפל שחור או נענע מיובשת-ג'וג'ם בבולגרית .
אבל  המאכל  כלל לא פשוט – הוא  מלא באהבה מהלב וזה הכי לא פשוט …

והפוסט הזה לכבודה הוא – השנה סטפקה נפטרה והיתה חסרה לנו מאוד בביקורנו לפני כחודש.

סטפקה הערירית חיה בליבי .

leazohar-הבית הזוהר של לאהל'ה
כי אני בולגריה כי אני יפואית ברמ"ח איברי כי אני אוהבת את האוכל שיצרו הסבתות כי ישבתי ולמדתי מהסבתות שלי אחת יפואית ואחת ירושלמית אוכל אותנטי . כי אני אוהבת לנסות הכל מכל להריח ,לטעום וליצור יש מאין וממצרכים רגילים לשנות סדרי עולם . לכן הבלוג שלי קיים כדי לשתף אתכם בחלומותי ובישומם.