יומנה של אימא- "אַסתרַי" מאתיופיה באהבה

בחורה עם מחשב נייד

באחד מזכרונות הילדות שלי,אי שם בגיל 9 ,שמורה לה פינה לעליה הגדולה של "מבצע משה".
לאט לאט מלאו פרצופים חדשים את אחד הרחובות הסמוכים .
אנשים שהגיעו מארץ רחוקה עם המון מנהגים שאז נראו לנו משונים.
הלבוש ,השפה שלא שמענו מעולם,ריחות התבשילים המיוחדים.

וכמו תינוקות הם למדו את דרכם בעולם המוזר של הישראלים.
מעל 30 שנה עברו מאז ,דורות חדשים נולדו הישר להוויה הארץ ישראלית ועדיין…

הנה דוקא העם שלנו,למוד השנאה והגזענות
עדין מתקשה להתיחס לאנשים כאינדוידואלים וממהר להדביק תוויות
ובאמת שבלי הבדל דת גזע ומין- לכל אחד מאיתנו תווית משל עצמו.

ארועי התקופה האחרונה,מהאלימות וההפגנות עד  הפרשה שהסעירה את המדינה בסופ"ש האחרון
של  העלמותו המוזרה בעזה של אבהרם (אברה) מנגיסטו,
הזכירו לי את הספר הנפלא  "אַסתרַי"  שכתב אומרי טגאמלק אברה  .
אומרי,שעלה בעצמו לארץ ב"מבצע משה" ,מספר דרך עינו של פטגו,נער בן 10
שגדל באתיופיה כחלק מקהילת 'ביתא ישראל'  ועלה לארץ.

אסתרי -אומרי טגאמלק אברה

הספר מוחלק ל4- חלקים

בראשון מסופר על ילדותו של פטגו באתיופיה, על המנהגים ,ההתיחסות והפרשנות  לדת היהודית
שחלקם  אחרים לגמרי ומסקרן ללמוד כיצד נולדו.
על הקשר המיוחד עם סבתו "סבתא  אזלץ'"  והמורשת הרוחנית שקיבל ממנה בנוגע לציפור ה"אַסתרַי"

בחלקו השני של הספר מתואר המסע שעבר פטגו ,עם חלק ממשפחתו ובני כפרו,דרך סודן אל ארץ ישראל.
התנאים והקשיים הבלתי נסבלים ,שלא כל מי שיצא לדרך שרד אותם.
התאורים גורמים לתהיות רבות איך היינו אנו ,ילדינו והורינו  שורדים מסע שכזה.
כל דמות לקחה אותי למחשבה על המקבילה לה בחיי.

החלק השלישי  שגם הוא לא פשוט
עוסק בתהליך הקליטה בארץ.
אחרי שאתה בורח ממי שרדף אחריך כיהודי ומצפה למצוא מנוחה עם בני עמך
אתה מתויג פתאום כ"אתיופי" במקרה הטוב או "שחור" במקרה הפחות טוב
ולפעמים תוהה אם כל המסע היה שווה בעצם.

אומרי תחת דמותו של פטגו מספר על לבטים ותהפוכות הנפש.
ועל קשיים במציאת מקומו  בחברה הישראלית.
ומה הן החלטותיו להמשך הדרך.

בחלקו הרביעי והאחרון אנו נחשפים לתולדותיה של  קהילת 'ביתא ישראל'
כפי שסופרו לפטגו ע"י ציפור האַסתרַי.
לפי האגדה היתה נודדת ציפור האַסתרַי בכל שנה מירושלים הבירה לאתיופיה בכדי לוודא שבניה שומרים על דתם.

אומרי פותח לנו דלת  אל עולם נסתר ונפלא
עולם שלא כולנו מכירים אך סוחף אחריו ומסקרן.
ספר שכולו קסם ,מלא ברוחניות ובתובנות
הנותן לנו את האפשרות להבין ואולי דרך כך לקבל
את השונה.

הלואי במשרד החינוך ימצאו את הדרך להכניס אותו לרשימת ספרי החובה
(הזכיר לי את "סופה בין הדקלים "  ועוד כמה שהיו נהוגים בזמני לפני כמה עשורים)
כי הרי ברגע שאתה מבין מי עומד מולך ומה עומד מאחוריו
ההבנה והסובלנות, ההזדהות  והפתיחות גדלים הם.

'אַסתרַי' יצא בהוצאת ידיעות אחרונות בשנת 2008

 
 
אם תלחצו על כפתור עקוב אחרי בתחילת הבלוג ׁ(אפשרי כרגע רק ממחשב נייח)
עקבו אחרי
תוכלו לקבלת עדכונים כשיעלו הפוסטים הבאים!

לימור גרוס-קלינגר
אמא לשלושה מדהימים וכלב אחד. המתבגר המאתגר, ילדת השוקולד רבת האשכולות והפושעת קטנה שרק נראת מפורצלן. הצצה אל עולם האימהות בפרט, הורות בכלל ומה שביניהם... קצת מתכונים והרבה המלצות: ספרים, סרטים, סדרות ועוד. יצירה ורעיונות מקוריים לימי הולדת. בקיצור - אין רגע דל!