יום הזכרון הפרטי שלי

יום הזכרון הפרטי שלי הוא בעיקר זכרון על מי שהיה שם כשכל השאר מתו מולו…

יום הזכרון לחללי מערכות ישראל הוא אחד הימים העצובים והקשים ביותר בשנה. במדינה כמו שלנו זה לא שאנחנו באמת צריכים יום אחד בשנה שיציף שוב את הכאב המפלח והנורא הזה ובכל זאת..
לשמחתי (אם אפשר להגדיר את זה כך) אין לי קרוב משפחה או חבר קרוב שנפל, אבל אני לא אשכח את היום ההוא- 4.2.1997!
הייתי בכיתה יב' וחבריי הקרובים כבר גוייסו ושירתו ביחידות מובחרות. עבור שניים מהם הייתי אני אשת הסוד והיחידה שידעה באמת איפה הם מוצבים ומה הם עושים. לאמהות שלהם הם לא סיפרו, כדי שלא תדאגנה..
באותו יום התקשר אליי א'. צחקנו והוא סיפר לי שכל הפלוגה שלו יוצאת למבצע בצפון ואיזה באסה שהוא נשאר לבד בבסיס.. "משעמם לי", הוא אמר "הלוואי שיהיה כאן קצת אקשן".
א' שירת כקצין רבנות של הנח"ל ודווקא שמחתי לשמוע שהוא נשאר ולא עולה ללבנון (כמו שקרה פעמים רבות לפני). צחקנו קצת וניתקנו את השיחה עם חיוך. אף אחד לא הכין אותי לשיחת הטלפון שקיבלתי ממנו בבוקר.
הוא בחיים לא התקשר בבוקר- גם כי היה עסוק וגם כי ידע שאני בארגונים/ בדרך לבית הספר. אבל באותו יום הוא התקשר! ראיתי את הטלפון שלו על הצג והמחשבה הראשונה שעלתה לי בראש זה שהקפיצו גם אותו ללבנון והוא מתקשר להודיע לי "כדי שמישהו יידע וכדי שאם יקרה משהו- תהיי את זו שמודיעה לאמא שלי".
עניתי בחשש ואז הוא אמר: "זהו. אין. נגמר"
לא הבנתי על מה הוא מדבר- "מה נגמר? שאלתי אותו? יצאנו מלבנון ולא שמעתי?"
"לא!" הוא כמעט צעק "זהו. את לא מבינה? כולם מתו! כולם! ואני זה שהגעתי לשטח כדי לזהות אותם. כולם- עברתי אחד אחד בין הגופות של החברים הכי טובים שלי וזיהיתי אותם. אלו היו הם. כל אלו שעלו אתמול בלילה ללבנון בזמן שאני קיטרתי על השעמום בבסיס".
דממה נפלה. אין באמת מילים שאפשר להגיד בסיטואציה כזו. ידעתי שבעודו מדבר איתי הוא עומד שם בלב זירת האירוע כשסביבו שוכבים חבריו הטובים ביותר מכוסים בניילון. ידעתי שהוא עומד ומביט כלא מאמין, מקווה לפתוח עיניים ולגלות שכל זה היה רק חלום בלהות.
download (17)
בכל יום זכרון אני נזכרת ביום הנורא ההוא ובשיחת הטלפון הנוראה ההיא. אני נזכרת בא' (שלצערי ניתק עימו הקשר) ואני נזכרת בחברים שלו שאת חלקם הכרתי מסיפורים, את חלקם מתמונות ואת כולם הכרתי דרכו.
זה יום עצוב. עצוב ממש!
יהי זכרם ברוך!!

Ya'arit Trabelsi
אמא + לא כל כך קטן, בעלת עסק לניהול תוכן וייעוץ שיווקי, מג'נגלת בין הדברים שחייבים לדברים שצריכים בשביל הנשמה