יום הולדת שמח אמא

עוגה? יש.
לחם מיוחד? יש.
תמונת ילדות? יש.
ברכות ואיחולים? יש.
מתחילים.

לאמא שלי יש היום יום הולדת.

בת כמה היא? 38 פלוס פלוס, לא שהיא מסתירה.

התאריך היום: 21 ביוני.

מלבד העובדה שזה יום חשוב כי ביום הזה אמא שלי נולדה, 21.06 הוא היום הארוך ביותר בשנה.

נתונים נוספים על תאריך זה תוכלו למצוא בערך הרלוונטי, כאן ב ויקיפדיה

שתי דוגמאות שלא מעניינות את אמא שלי בוודאות (אבל בטח את אבא שלי)

– בשנת 1970 – ברזיל ניצחה את איטליה בתוצאה 4 – 1 במשחק הגמר של המונדיאל.

– בשנת 1955 נולד מישל פלטיני – כדורגלן צרפתי.

חייבים תמונה של ילדת היומולדת

אז הנה, הילדה:

ב 14.02.2006 אמא הפכה לסבתא.

לפני זה נולדנו גם אח שלי ואני אבל אתם יודעים איך זה, ברגע שמגיעים הנכדים, הילדים כבר לא באמת מעניינים.

זה בסדר. לא בפולניות. לזה נגיע בהמשך.

אז הנה הנכדים, משוש חייה:

הבכורה, אלה (זאת מהפוסט הזה)

הכינה כרטיס ברכה בשם כל המשפחה:

מתנת יום ההולדת שקנינו, עדיין לא הגיעה.

כי, נו – חיכיתי לרגע האחרון.

הזמנתי מהאתר המהמם עם השם המופלא: פולניות – אניקמה, כאן

אבל כשהיא תגיע (כשהפולניה תצא מהפינה החשוכה ותגיע אל הדואר 🙂 )

אעדכן תמונה. בינתיים תהיו במתח…

עדכון: המשלוח מהפולניה הגיע! התמונה המובטחת:

עכשיו כולנו נוכל לשבת לבד, בפינה בחושך.

אמא תוכל לבשל בלי ללכלך את החלוק וגם לשתות קצת מים חמים. לא חמים – פושרים.

אם אתם לא עוקבים עדיין בפייסבוק, חבל, תפספסו שלל אמרות פולניות יומיות.

מכיוון שאין אין חגיגה בלי בלי עוגה. הכנתי גם עוגה.

הרעיון הגיע מעוגת האו מיי בומב המהממת לחלוטין שהכינה מירב מלמד.

הוראות הכנה כולל תמונות  אתם יכולים לראות בבלוג שלה, כאן

אני שיניתי מעט והכנתי "איגלו".

יש כאן: גליליות, שוקולד, קצפת (פודינג, שמנת מתוקה וכו') וקוקוס.

עכשיו, אם תציעו לאמא שלי את העוגה הזאת או לחם, טעים כזה, חם, טרי.

היא תבחר בלחם.

אז הכנתי גם משהו עם לחם.

נלך הפעם מהסוף להתחלה.

בתמונה, מה שנקרא "הצעת הגשה"

את הלחם עצמו קניתי בסופר, כי יש גבול, אבל התוספות עלי.

הרעיון הגיע מכאן

והרעיון לחפש את הרעיון הגיע מקרוב המשפחה אדי. חיכיתי להזדמנות ומוזה להכין.

המתכון המקורי מהלינק היה הבסיס לרעיון.

מעבר לזה, אילתרתי.

המצרכים:

הערת שוליים:

אני לא אוהבת נבטים / נבטוטים וכל מה שקשור לזה.

מי שלא אוהב – כמוני, נא לבחור במשהו אחר כי טעמם ניכר ומורגש.

– מטגנים בחמאה בנדיבות את כל התוספות (במקרה שלי, נבטים, בצל ירוק, פטריות ומעט זיתים)

– חותכים גבינה צהובה לקוביות.

אם יש לכם גבינה צהובה שמופרדת בנייר בין פרוסה לפרוסה, תעשו טובה לאנושות ותפרידו את הפרוסות לפני שתחתכו לקוביות

כי להפריד אחרי, זה סיוט. מנסיון….

– בלחם עצמו תעשו קוביות בשתי וערב – לא עד למטה ולא כולל השוליים.

– ההמשך די ברור:

* מרחתי ממרח עגבניות מיובשות בתוך הריבועים

* הכנסתי כמה ריבועי גבינה צהובה

* הכנסתי ברווחים מהתערובת שטיגנתי. אפשר לעשות את זה יפה בכפית אבל הכי כיף היה פשוט להניח מעל את הכל ואז להכניס פנימה עם הידיים (נקיות, לכל הסטריליים).

תחשבו על זה כעל מסאז' ללחם.

* מעל מרחתי עוד מעט ממרח עגבניות וגם גיררתי עוד מעט גבינה צהובה. בשביל הדיאטה 🙂

– מכניסים לתנור. לא יודעת כמה זמן. תזרמו.

זה תלוי אם אתם אוהבים את הלחם מעט רך, קריספי או "שרוף".

להגיש עם גבינה / דג מלוח / סלט או סתם ככה בעמידה ליד התנור.

כמובן שאי אפשר יום הולדת בלי שיר:

[youtube QHRMX9Brq0s nolink]

אז יום הולדת שמח אמא.

עד 120 כ- 20.

אוהבים אותך מאוד.