חוקרת, לומדת, בודקת, מתחקרת, שואלת, נוגעת, מעצימה, מיעצת,נוסעת, מסיירת, בוחרת, אוספת, מפיקה, בונה, יוצרת, מאירה, מעצבת, מצלמת. גמגמיסטית כבר אמרתי (גמגמיסטית מלשון גם וגם וגם או במילה אחרת מולטיטסקינג).
מה שיוצא ממני החוצה בקלות, עובד אחרת כשמדובר בי. להוציא את הביטוי שלי ולמתג את עצמי היה אתגר מיוחד. עבדתי עם מעצבת ממתגת מהשורה הראשונה. יחד בנינו ודיברנו מותגים בזרימה, בקלות ובדיוק. כשהגיע הזמן לדייק אותי נתקעתי. אהבתי את התוצרים, אבל משהו היה חסר. זאת לא הייתי לגמרי אני. תסכול וגם חוסר נעימות. שוב לדחות ושוב לנסות לבאר ועדיין נאדה. בחקירה שלי התחברתי לאנשים שמעוררים בי השראה ושהערכים שלהם מדברים אותי.
לאונרדו דה וינצ׳י
גמגמיסט מהשורה הראשונה. גם מדען, גם מתמטיקאי, גם מהנדס, גם מוזיקאי, גם ממציא, גם מומחה באנטומיה, גם צייר, גם פסל וגם אדריכל. גאון רב תחומי כלל עולמי שסקרנותו הטבעית משתווה רק לכח ההמצאה שלו. לאונרדו מגנט אותי מאז שאני זוכרת את עצמי, במגוון כישוריו ובחיבור בין הרוח לחומר. אני טכנוקרטית מחד, ומאידך מחברת פנטזיות ודמיון לתמונות שמעבירות רגש ואיתו מסר שנוגע בול.
מיכאלאנג׳לו
העמיק ולמד את הגוף האנושי כמנתח גופות. שאף לשלמות. האמין שלא יהיה הפסל שרצה עד שיכשיר את עצמו. פעם שאלו את מיכאלאנג׳לו איך הוא יוצר את הפסל מהשיש בדיוק שכזה. תשובתו היתה שהפסל נמצא בתוך השיש. הוא רק חושף אותו. כשעבד על הפסל של דוד חשב והתעניין על הרגש שקינן בדוד בזמן נצחונו על גוליית. האם היתה זאת תחושת נצחון? סיפוק? האם זלזל בגוליית? האם השתחצן?
כך אני כשאני חוקרת, מתחברת כל כך לסקרנות, לחקירה, ללמידה, להעמקה, להבנת הרגש, המהות שאמורה לעבור ביצירה. מול הפסל של דוד בפירנצה זלגתי. דמעות זרמו כנחלים במשך שעתיים תמימות. תחושה עוצמתית שנגעה בכל תא בגופי, אולי התחושה של לעמוד מול יצירה שהיא שלמות.
סבתא שלי האהובה
גלגל ההצלה שלי כילדה. אותי היא תמיד ראתה, חיבקה והעצימה. את ערכי הנתינה האהבה האינסופית לי היא הנחילה, יחד עם חריצות, נוכחות ועוד. את יכולת ההתבוננות פנימה, לזהות את מה שנסתר, לגלות את היהלום ולחשוף אותו למדתי ממנה.
באפיון שלי לפני כל יצירה את מושא הצילום אני מכירה. ערכים, השראות, קהל יעד, מסרים שיווקיים וחזון. בכדי שהתמונה אלף מלים לפחות תהיה שווה, על שלושה עקרונות צריך לענות: * מי אני? *מה אני עושה? *איך אני עושה את זה? אני מצלמת מהפנים אל החוץ, מגלה את היופי באדם או במוצר וחושפת אותו אל העולם שיבטא את מתנתו. תהליך הצילום משולב ארגז כלים טיפולי הוא חוויה וצמיחה ויוצר מיתוג אישי, בחברה או ארגון זו חוית מיתוג פנים ארגונית.
מוזמנים לבחון את התמונות שלכם. מה המסר שהתמונה מעבירה? איזה רגש עולה ממנה?