חנוכה בעמק החיות המוזרות ולביבות תירס לעצלנים.

געגוע, בקטנה.

בחורה עם מחשב נייד

עוד פחות משבוע לחנוכה.
בזמן המקביל בעמק החיות המוזרות לוח הזמנים שלי היה מפוצץ בהזמנות להדלקת נרות, כל יום אצל משפחה אחרת.  כמה שלא הבענו סלידה אתאיסטית מפימפום של קרבות עתיקים בכל חג ומדביקות משפחתית,  פתאום בגולה בכל זאת מחפשים את החום הקהילתי, ואת החברים כתחליף למשפחה מורחבת.

אנחנו מגלים שאם לא נספר על אנטיוכוס הם לא ישמעו על זה מהגננות ההיספניות, ולא ידעו לשיר "כד קטן", ובא לנו!
ישראלים חילוניים דור שני, כבר לא מתורגלים ב"הגדת לבינך" ובכל זאת אנחנו מצטידים בסביבונים סופגניות ושאר עזרים, והולכים לעשות "פעילות חנוכה בגן". ואין דבר מתוק יותר מילדים סינים קטנים, עם כתר נר על הראש, מסובבים סביבון וצועקים "מיסיס ברזילי, יצא לי גימל!"

אופלה, הסיני השמאלי בכלל לא סיני. הוא שלי! נראה לכם שהוא קצת מושפע מהסביבה?

וכיוון שאני בשלנית מינורית ביותר, אין סיכוי שאגרור תפוחי אדמה, זה מסובך. המצאתי מתכון לביבות תירס לעצלנים.

  • 2 קופסאות שימורים של תירס (אוי אוי אוי! אפשר גם קפוא)
  • קמח (כמה שצריך)
  • ביצה
  • שמיר קצוץ, כף נניח. לא חובה.אפשר עירית במקום זה.
  • מלח, פלפל, כמון.

מסננים את המים מהתירס. קופסא אחת מרסקים קלות (בארה"ב  יש קופסאות שימורים שנקראות creamy style corn, שזה בדיוק זה: תירס מרוסק קלות למין מחית עם חתיכות תירס קטנות).
מערבבים את כל החומרים, מוסיפים קמח עד שנוצרת תערובת דביקה אבל לא צמיגות מדי.
בעזרת שתי כפות, אחת חופנת ואחת דוחפת) יצקים תערובת למחבת.
מטגנים משני הצדדים.

יעל ברזילי
צלמת, כותבת, תושבת חוזרת, נקלטת, מתחבטת, אם, דיסלקטית (סוג של), מעורבת, חוקרת, מחפשת, מתקשרת, אופטימית עד כדי הדחקה. וגם קצת, תסלחו לי על המילה פמיניסטית.