חיי בלעדיי/רינה ברוש

חיי בלעדיי/רינה ברוש

עריכה: אמנון ז'קונט

הוצאה עצמית, 2016

193 עמ', כולל תודות.

חייה של הילה נגדעים בטרם עת. ללא אזהרה מוקדמת היא מביטה באנשים אשר מנסים להחיות אותה. בגיל 44.

היא מסתכלת על המשפחה שלה; נועם בעלה, דני בנה בן ה-15, וליאת בתה החיילת.
היא מסתכלת ולא יכולה לעשות כלום, הם לא שומעים אותה.

הילה מביטה במשפחה שלה, משפחה שהייתה שלמה, לאט לאט מתפוררת מול עיניה; הכביסה נערמת, הכיור מתמלא, ואף אחד לא נראה מנקה. מיכל חברתה מהתיכון, שהקשר שלהן היה רק דרך שיחות הטלפון, מתקרבת לנועם, דני מסתגר בחדר, וליאת בחדרה.

כשמסתיימת השבעה, היא מסתכלת על משפחתה ומנסה לעזור, אך קולה לא נשמע.

"הם יושבים בשקט אל השולחן במטבח, לוגמים משקה חם עד שנועם קם ומושיט לדני את הכריכים. בשתיקה רגוזה הם מסיימים להתארגן ויוצאים מהבית כל אחד לדרכו." (עמ' 59).

לימור היא חברתה הטובה ביותר של הילה, והיא מנסה לעזור.

נירה, אחותה של הילה מנסה להחזיר את הסדר על כנו, וגם את נועם כאשר מיכל, מנסה לצוד את נועם האבל על מותה של הילה.

נירה נשארה לבד, אחותה וגם הוריה נפטרו, והילה רואה, אך אינה יכולה לעשות דבר.

מיכל הייתה חברתה לתיכון, מיכל הייתה פתוחה במיניותה בשונה מהילה, ונירה הזהירה אותה אחרי שמיכל התגרשה, שזה לא טוב שהיא תסתובב ליד גבר נשוי.

הילה מנסה להיות מאושרת, היא כל הזמן הייתה שם בשבילם, אך בשבילה היא לא עשתה דבר. כשהדירה של המשפחה ריקה, היא מוצאת את עצמה יותר מבלה בדירה של השכן האלמן, עמנואל.

הילה מגלה שיש לה כוחות, היא יכולה לגעת במשפחה שלה. בהתחלה רק בדני, היא מנסה לחזק אותו, אבל פוחדת לגעת בשאר משפחתה.

"רק התחושות מוזרות ולא מובנות. עם זאת, ברור לי שזה רק עניין של זמן ואומץ עד שאלמד את יכולתיי החדשות." (עמ' 71).

אהבתי מאוד את סוף הספר. לפי דעתי, העלילה היא מיוחדת.

מה קורה אחרי שאנחנו מתים? כמות האנשים שמגיעה להלוויה, וההספדים.

האם המשפחה יכולה לחיות בלעדיי? ספר מעורר מחשבות ומרתק.

מומלץ בחום רב!!!

"אני יושבת זקופה, מנסה להסדיר את הנשימה ומביטה על הצל שלי. יש סביבו הילה יפה, מסתורית, כל מתאר הגוף היושב שלי מוקף בהילה, מראה מוזר ומרשים כאחד." (עמ' 9).

חיי בלעדיי