חזקת הגיל הרך – מסחרה בילדינו.

בחורה עם מחשב נייד
מסחרה בילדינו
לאור המריבות בתוך הקואליציה בנושא ביטול חזקת הגיל הרך, החליט יו"ר הקואליציה ח"כ ביטן לקדם הצעת פשרה בה החזקה, בניגוד להמלצות ועדת שניט ובניגוד למתרחש בכל מדינות המערב אשר מזמן ביטלו חזקות מגדריות שכאלו, לא תבוטל אלא רק תצומצם לגיל שנתיים. פשרה פוליטית שאין לה דבר או חצי דבר עם טובת הילד.
חוקים אמורים לקבוע ולקדם נורמות חברתיות ומשפטיות, אך פשרה זו מחזירה אותנו אחורה וקובעת נורמות חברתיות פסולות.
ברור לכל שאב גרוש העומד לפני גירושין וילדו מתחת לגיל שנתיים, יעשה הכל על מנת לדחות את הגירושין עד שהילד יגיע לגיל שנתיים. זהו מצב חברתי נוראי שיפגע בשני ההורים ובעיקר ברווחת הילד.
המאבק כיום בבתי המשפט על השליטה בילד, על הגדרת המשמורן, הוא מכוער ובעיקר מיותר. ההמלצה של ועדת שניט היא לבטל את החזקות וההגדרות השונות להורים, כך שבתי המשפט לא ידונו כלל בהגדרת ההורים שתמיד תהיה שווה, אמא ואבא, זאת ללא כל קשר לחלוקת זמני השהות, שכמו היום תותאם לכל משפחה והמאפיינים שלה.
ההפרדה הזאת, בין הגדרת ההורים לבין זמני השהות טרם הובנה. הרגלים מושרשים של עשרות שנים קשה לשנות, ולכן מרבית אנשי המקצוע בתחום עדיין דנים האם הגדרה של משמורת משותפת היא טובה או לא טובה לילדים. מצב מגוחך והרי המלצות ועדת שניט הן לעבור לשיח חדש ולבטל לחלוטין את המונח משמורת.
בעוד שהורדת החזקה לגיל שנתיים תשאיר מצב עגום זה, ביטול החזקה יביא למציאות חדשה בה לא יתאפשרו יותר מאבקים בין ההורים על ההגדרה ההורית.
כיום, לאחר פרסום המלצות ועדת שניט בשנת 2012 מרבית שופטי המשפחה מבינים את חשיבותה של ההגדרה ההורית השווה ופוסקים בכל מקרה, ללא קשר לגיל הילד, בהתאם לטובתו של הילד הספציפי ולא בהתאם לחזקה המיושנת. הורדת החזקה לגיל שנתיים היא אמירה לשופטים המחייבת אותם לחזור ולשפוט בהתאם לחזקה שהם מצהירים פעם אחר פעם שאינה תואמת את טובת הילד. מדובר כמובן על הליכה אחורה.
השארת החזקה מקבעת מצב חברתי בו האמא אחראית לילדים והאבא לפרנסתם, ובכך מונעת קידום של נשים והרי היא משאירה אמהות לתינוקות בבית ומונעת מהן כל אפשרות קידום והתפתחות, כל זאת ללא התחשבות בדעתה, צרכיה או רצונה של אותה אם.
האם הגיוני שארגוני הנשים – לצד מספר חברות כנסת הפועלות באופן גלוי לקידום מטרות ארגונים אלו בגלל שהן זקוקות לכוחם – ימנעו את קידום טובת ילדי ההורים הגרושים? האם הגיוני, אחרי שפורסמו המלצות ועדת שניט, לנסות לחזור לדיון נוסף והכל במטרה למשוך זמן או לקדם הצעות אחרות?
בעקבות ההתנגדות שעוררו המלצות ועדת שניט בקרב ארגוני הנשים הזמינה חברת הכנסת זהבה גלאון ממחלקת המחקר של הכנסת סקירה בנושא "חזקת הגיל הרך בישראל ובעולם". כבר בפתיח נכתב: "מאז אמצע המאה ה- 20 ירדה קרנה של חזקת הגיל הרך בעולם. השינוי התרחש על רקע התפתחות מגמות אידיאולוגיות של שוויון בין המינים ושל שלילת האפליה ביניהם, ומגמות פרקטיות של יציאה מוגברת של נשים לעבודה, בניגוד לפרדיגמה של אימהות המקדישות את כל זמנן לבית ולילדיהן. לפיכך, במדינות שונות הוחלפה דוקטרינת הגיל הרך בדוקטרינות ניטרליות של בחינת טובת הילד בכל מקרה לגופו (Best interest of the child)".
בכנס שנערך לפני כשנה בכנסת הסבירה השרה גילה גמליאל: "אנחנו כמדינה באים וקובעים קביעה אבסורדית לחלוטין שאומרת שעד גיל 6 הילדים הם בסמכות האם. מכל הבחינות זה בעייתי. מבחינתי כפמיניסטית זה בעייתי, מאוד. מבחינת השוויון בין אבות לאמהות זה קטסטרופה. ומה זכויות הילדים בעניין הזה? מדובר בילדים שיש להם זכות מוקנית. זאת זכות שאין זכות לאף אחת ואף אחד מאתנו לגעת בה. זה זכות של הילדים. ואין הבדל, ושלא יטעו, אם מורידים את החזקה לגיל שנתיים או לגיל שלוש או לגיל ארבע, זה נשאר אותו הדבר. זה או ביטול החזקה או כלום. עדיף להשאיר את המצב כמו שהוא, מאשר להוריד לגיל כזה או אחר".
ואכן, צודקת כבוד השרה גילה גמליאל, רק חבל שבשלב זה הפוליטיקה גוברת על טובת ילדינו.
גיא רוה, יו"ר עמותת "הורות משותפת=טובת הילד" הפועלת לקידום טובתם של ילדי ההורים הגרושים.