לא מתחתנים
המסקנה הראשונה שלי מהחופשה עם חברתי הטובה בים המלח היא שלא נתחתן.
יש לכך 2 סיבות:
1. היא לא גבר
2. אחרי זמן קצר, הייתי מוציאה אותה מדעתה.
להלן הסיבות
- היא קיפלה את הבגדים שלה בארון כמו חיילים. אני חושבת שגם לו הייתי עומלת זמן רב, לא הייתי מגיעה לדיוק הזה. אני מקפלת וזה נראה עדיין מבולגן. לחיות איתי זה לחיות בבלאגן
- השפרצתי מים בחדר האמבטיה וזה לא שימח אותה
- הרגזתי אותה בכך שאני משתמשת נלהבת בשמפו "פנטן" ומשחת שיניים "אלמקס". לדבריה מדובר במותגים של חברות העושות ניסויים בבעלי חיים. הרגשתי בושה ונכלמת.
- בבקרים הייתי עליזה, תוססת ודברנית והיא בבוקר חייבת שקט מוחלט
- לקינוח – חברתי האהובה ביקשה לישון במיטה שקרובה יותר למרפסת. שתינו דור שני לשואה והקירבה לחלון או דלת לעולם מייצגת עבורנו אור, אוויר ופתח מילוט – חיוני לשנת לילה רגועה. ויתרתי למען שלום בית. זו לה, לחברתי, חופשה ראשונה ללא בני משפחה מאז נולדו ילדיה, שזה היה בהחלט מזמן – נראה היה לי שחשוב שיהיו לה תנאים אידאליים.
בקיצור: לא מתחתנים.
לצאת עם החברה הטובה
מה שכן – אני ממליצה בכל לב לבנות לעזוב הכל ולצאת לחופשה עם החברה הכי טובה. סביר שתגיעו למסקנה שגם אתן לא מתחתנות אבל הכייף בחופשה עם חברה הוא אדיר. זה שונה לגמרי מבילוי עם בן זוג, בילוי משפחתי או חופשה סולו. האנרגיה אחרת, הדיאלוג משוחרר ונפלא, יש סבלנות בחנויות, נותנים ספייס, אין קנאה או ניג'וס.. בקיצור – חופשה טוטלאית, רגועה וממלאת מצברים.
ים המלח הוא מקום יפה. העדרה של עיר קצת הפריע לי, אבל התמורה היא הניתוק והשקט.
המלון בו שהינו – רימונים רויאל – מעולה. מלון חדש יחסית, בריכה נעימה (הייתי מוותרת על הלופ האינסופי של שירי בועז שרעבי שאחרי הסיבוב השני די חירפן אותנו),ריהוט עץ חם ואירופאי, שקט, שרות טוב ונינוח, ארבע מעליות שקטות ומהירות שחוסכות המתנה מעצבנת כל פעם שרוצים לרדת או לעלות קומות, והחדר – מרווח ביותר, כולל חדר אמבטיה שבה יש גם מקלחון וגם אמבטיה (טבלתי כל יום אמבטיית קצף חמה ומפנקת…) אחרון חביב: האוכל טעים ומגוון.
מי שיכולה להתנתק באמצע השבוע ולא בעונות חגים וחופשת קיץ – עדיף כי אז החנויות פתוחות ואין משפחות רועשות עם ילדים.
לכו על זה
🙂