חופשות הילדים "קורעות" אותנו כעובדים וכמעסיקים

כמנהלת, הנה אני אומרת, הורים שמביאים את ילדיהם לעבודה זה לא משהו שאני בעדו. הילדים, שדורשים תשומת לב ובצדק, מפריעים לעובדים נוספים מלבד האמא או האבא. בעיניי, אם אין סידור אחר, עדיף שהילדים וההורה יישארו בבית

צילום: שאטרסטוק

צילום: שאטרסטוק

 

חודש מאי זה עתה הגיע החשש מפני החופש הגדול המתקרב בצעדי ענק.

שימו לב למספרים:

לילדינו יש 90 ימי חופש בשנה

לנו העובדים יש במינימום 10 ימי חופש בשנה ובמקסימום 21 ימי חופש בשנה וזה רק לאחר עשרות שנות וותק.

פער של בין 70 ל 80 ימים בין חופשות ההורים לבין אילו של הילדים.

נשמע הגיוני?

תרשו לי להוסיף עוד מספר:

כל יום חופש של הילדים, בטח של אלה שהוריהם עובדים, עולה בין 200 ש"ח ל 500 ש"ח לנו ההורים במונחי נטו כמובן, כך שרק בשביל לממן את החופשים של הילדים אנחנו צריכים להוציא כ 18,000 ש"ח בשנה נטו.  מדגישה את הנטו כי מדינת ישראל לא מכירה בהוצאות מטפלת/גן/קייטנה כהוצאה מוכרת, וחשוב להדגיש שמדובר על הוצאה שמתוספת להוצאות השוטפות.

אז עכשיו כשנפרשו כאן הנתונים הבלתי נתפשים האלו, אני חושבת איך מקום עבודה שחשוב לו להיות אנושי וראוי לעובדיו יכול לטפל בסוגיה הזאת?

אחרי עשרות שנים כמנהלת וכאמא, אין לי מושג!

בחופש פסח אחת העובדות שלי ביקשה ממני בסתר תוספת של 3,000 ש"ח (נטו) כדי לממן קייטנה עבור שני ילדיה הקטנים. היא הסבירה שאם תיקח חופש לא תוכל להשלים את המשימות גם מול הלקוח וגם מול המנהל הישיר…נראה לי שהסיפור הזה רלוונטי לכל ההורים העובדים אצלנו;

במקאן יש כ 400 עובדות ועובדים 40% מהם הורים, כ 153 אמהות ואבות (84 אמהות ו 69 אבות).

יש לנו במקאן כ 300 ילדים לפחות.

גיל העובדים הממוצע הוא 30, מה שאומר שרוב הילדים צעירים בגיל הגן ובית הספר היסודי.

מה קורה במקאן בחופשות הילדים? איך ההורים פותרים את עניין החופש?

 

לדעתי המדינה צריכה לטפל בזה בדרך ארצית וראויה.

פתרונות חכמים בתשלום סמלי, יעשו פלאים גם בשוק העבודה וגם עבור הילדים.

עד גיל בית הספר היסודי הבעיה העיקרית הם השבועיים האחרונים של אוגוסט בהם אין שום פתרון סביר לילדים,

"כל המדינה בחופש" למרות שאין באמת חופש לאף עובד.

גם ההורים שביננו הם חלק מצוות עבודה מסור המחויב ללקוח.ברור כי אין להם את היכולת /אפשרות לקחת חופש במקביל לחופשות הילדים.

במקאן באוגוסט אירגנו קייטנה בת שבועיים לימים של סוף אוגוסט לילדים מגיל 4-10.

אבל מה עושים עם הילדים בשאר ימי החופש? השילוב בין הדאגה לילדים לבין הההשקעה בעבודה לפעמים נראה כבלתי אפשרי.

כאמא קרייריסטית, אני לא מסוגלת לקחת חופש כדי "לעשות משהו" עם הילדים כשזה באמצע החיים של כעובדת.

האמת עד היום לא מצאתי פתרון ראוי.

אם הייתי חלק מצוות משרד החינוך הייתי שמה לעצמי כמטרה עליונה לדאוג לילדים בימי החופשה העצמאים שלהם, הרווח יהיה של כולנו.

חנה רדו
מחפשת פתרונות להגברת התעסוקה בפריפריות. פתוחה לכל רעיון לשינוי המציאות בישראל. מאמינה בשיוויון מגדרי.עובדת במקאן תל-אביב 24/7. www.hanarado.info