10:30 בדיוק
הגענו לשער מלון אלמא זכרון יעקב
בוקר טוב לאן…? לארוחת בוקר…
תחנו בחניון יבואו לאסוף אתכם Wאלה תודה…
כנראה שהגיל הסגיר אותנו…?
ואני חשבתי שעוד רואים שפעם… הייתי צעירה, בלונדינית, גבוהה, רזה, עם עיניים כחולות…
סוגרים ת'חלון חם והביל בחוץ…
ממשיכים לחניון, הדרך פורחת ונקייה, מגיעים לחניון מינוס 2 מחנים…
ו"הגולדן בויי" פותח לנו את הדלת אוסף אותנו לטיול חוויתי בקלנועית…ישר לפתח המלון.
בפעם האחרונה שהייתי במלון זה היה בדיוק באוגוסט 1998
בגלגולו הקודם "רדיסון גני מוריה" כשהעברתי השתלמות לגננות.
נכנסנו ומשהו הרגיש לי מוכר – לא מוכר, אבל בהחלט מתאים לכינוי שקיבל "היהלום שבכתר".
המלון נעים, שקט, לא עמוס ברהיטים, גם לא מנקר עיניים, אוסף אמנות מרשים מפוזר בפינות שונות במתחם,
עושה אותו מיוחד ורגוע.
לאחר שהתפעלנו מהפסל האדיר שבכניסה, פנינו למעלית זכוכית שהובילה אותנו ישר למסעדת "אורטוריו".
עיצוב המסעדה יפה, אהבתי מאוד את השילוב העוצמתי של החומרים בטון, אבן, ברזל והרבה זכוכית… שהובילו אל מרפסת גדולה…
ישר אל הנוף המקומי שלנו, עוצר הנשימה שאומר בפשטות מלון אלמא
"גאווה מקומית".
כבר בכניסה הובילו אותנו לשולחן והמלצר שלנו המחוייך והאדיב, הגיש תפריט וקיבלנו מפיו הסבר על המעדנייה החופשית…