בחודש המודעות לסרטן השד המתקיים באוקטובר, ד"ר רות לאופר, אונקולוגית המתמחה בסרטן השד, מנפצת כאן לא מעט מיתוסים בנושא סרטן השד.
ד"ר רות לאופר מנהלת היום את מרפאת השד הארצי לחולות סרטן השד ולנשים בסיכון גבוה, בקופת חולים מכבי. במשך שנים ניהלה את פורום סרטן השד ב YNET, ואחרי שפורום זה נסגר, פתחה בפייסבוק את "פורום סרטן השד של ד"ר רותי לאופר (לנשים בלבד)", שבו היא עונה בהתנדבות ובתכיפות לשאלות נשים.
ד"ר רות לאופר מדגישה שבשנים האחרונות גוברת הנטייה לרפואה מותאמת אישית בכל תחומי הרפואה, כמו גם בתחום סרטן השד, והיא מוצאת חשיבות חשיבות גדולה בצורך להתאים באופן אישי לכל אישה, את שיגרת המעקב לגילוי מוקדם ומאוחר יותר, ואת הטיפול במחלה.
אומרת ד"ר לאופר: "כל אישה צריכה לעבור "הערכת סיכון" לסרטן שד אצל גורם מקצועי מומחה, הערכה המבוססת על בדיקת המחלה אצל קרובים, רקע אישי, מחלות עבר ועוד. המומחה שהוא לרוב כירורג שד, יהיה זה שיתאים את הבדיקות לאשה, לפי רמת הסיכון שלה. נשים בסיכון מוגבר, דוגמת נשים בעלות רקע גנטי כמו אנג'לינה ג'ולי, חייבות להיות במעקב מיוחד.
ד"ר רות לאופר מתעקשת על זכותה של כל אישה לחוות דעת נוספת, כאשר מתגלה סרטן השד, הן לגבי האבחנה והן לגבי הטיפול המומלץ. בהתאם לחוק זכויות החולה, חשוב שכל אישה תקבל הסבר מפורט על האבחנה ועל כל אפשרויות הטיפול בה. לדעתה, החולה חייבת להיות מעורבת במערך הטיפול בה, ולהתעקש להבין את השיקולים בבחירת טיפול, תופעות הלוואי ועוד.
ד"ר רות לאופר
ד"ר רות לאופר מנתצת מיתוסים הקשורים לסרטן השד:
- אומרים ש"סרטן השד אינו כואב": לדבריה סרטן השד בהחלט יכול להתבטא בכאב, בפרט כאב מתמיד באותו השד. כל כאב חריג בשד מצדיק פניה לבדיקת מומחה.
- "אם הממוגרפיה שלי תקינה, זה אומר שאין לי סרטן שד": לדברי ד"ר רות לאופר הדבר לא נכון. ממוגרפיה הינה בדיקה חשובה לאיבחון מוקדם של סרטן השד, אבל גם בדיקה זו אינה מסוגלת לזהות במאת האחוזים את הגידולים בשד, ולעיתים נדרש בירור נוסף.
- "תרמוגרפיה" יכולה להחליף את הממוגרפיה כבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן השד": לא נכון. מבחינת ד"ר רות לאופר, בדיקה זו סורקת את הטמפרטורה של פני השדיים, בהנחה שאזור שיש בו גידול, יתגלה כחם יותר. יתרונה של התרמוגרפיה בכך שאין בה כלל קרינה, אבל חסרונה בכך שאינה מדויקת דיה.
- "ממוגרפיה הינה בדיקה מסוכנת בגלל הקרינה": ד"ר לאופר גורסת שכמות הקרינה במכשירי הממוגרפיה העכשוויים, נמוכה יחסית ולא נחשבת כמעלה את הסיכון לסרטן השד. בכל מקרה אין מקום לבדיקת ממוגרפיה לנשים מתחת לגיל 40.
- "המעקב והטיפול בסרטן השד, חייבים להיעשות רק בבית החולים": לדברי ד"ר לאופר ישנן פעולות שניתן לעבור רק במסגרת בית חולים או מכון אונקולוגי, דוגמת ניתוח, הקרנות, טיפולים כימותרפיים וכדומה. עבור טיפולים אחרים, נשים רבות יכולות להיות מטופלות ע"י אונקולוגים מומחים בקהילה, שהם לרוב זמינים ונגישים יותר.
עשר עובדות חשובות בנושא סרטן השד:
1. רוב המאובחנות בסרטן השד הינן מעל גיל 50. סרטן השד לפני גיל זה מופיע אצל כרבע מהמאובחנות.
2. רוב המאובחנות במחלה זו, יבריאו ממנה.
3. נשים בכל גיל ובפרט מעל גיל 30, חייבות להכיר את שדיהן. אין הכוונה שנשים צריכות לבדוק את שדיהן מידי חודש או בכלל. הכוונה היא שאישה צריכה להכיר את צורת שדיה, מראה העור והפטמות והמישוש הכללי של השד.
4. כל תופעה חריגה בשד, דוגמת הופעת גוש לא מוכר, כאב ממוקד בשד, שינוי במראה השד, הפרשה (בעיקר דמית) מהפטמה, שינויים בפטמה, מחייב פנייה מהירה לרופא מומחה.
5. הכתובת העיקרית לבדיקת שדיים היא כירורג מומחה, המתמחה בתחום שדיים ובניתוחי שדיים.
6. קיימות בדיקות הדמיה שונות לבדיקת השד, כמו ממוגרפיה, אולטרה- סאונד ו- MRI. היום מקובלת בדיקה חדישה יותר: הממוגרפיה התלת מימדית, הקרויה טומוסינתזיס.
7. יש להתאים את הבדיקה הנכונה לאישה הנכונה, בהתאם לגיל ולסיכון המוערך. במקרים רבים בדיקה אחת אינה מהווה תחליף לבדיקה אחרת.
8. רוב הממצאים שנשים, בעיקר צעירות, מגלות בשדיהן אינם ממאירים.
9. נשים בסיכון מוגבר, דוגמת נשאיות הגנים 1\2 BRCA, חייבות להיות במעקב במרפאות המיועדות לכך.
10. האבחנה הסופית של סרטן השד נעשית אך ורק בביופסיה. במקרה שתשובת הביופסיה מעידה על סרטן השד, יש לפנות לאונקולוג ולכירורג.
החידושים של השנים האחרונות בטיפול בסרטן השד
אחד השינויים הבולטים הוא בטיפול בנשים שהגידול שלהן רגיש להורמונים. לנשים אלה מוצע היום טיפול הורמונאלי משולב עם תרופות ביולוגיות חדישות. הטיפול התגלה כמעכב משמעותית את התקדמות המחלה הסרטנית.
עבור נשים אחרות מפתחים היום תרופות המשפיעות על המערכת החיסונית של הגוף (אימונותרפיה) כך שמערכת זו תהיה יעילה בהרבה, לתקוף את תאי הסרטן ולנטרל אותם.
לנשים עם מגידול המבטא את החלבון הקרוי HER 12, מוצעות כבר מספר שנים תרופות חדשניות דוגמת " הרספטין", פרג'טה ועוד. הטיפול בתרופות אלה הוכח כיעיל והן במניעת חזרת המחלה והן כטיפול למחלה מפושטת.
ד"ר לאופר הינה מאמינה גדולה בתמיכה משפחתית, המשפרת את תוצאות הטיפול סרטן השד. היא מתבססת על מחקר רחב שפורסם לאחרונה בעיתון הנחשב CANCER. המחקר מצא שלנשים אשר להן תמיכה חברתית ומשפחתית טובה, יש סיכויים רבים יותר לשרוד את מחלת הסרטן .
החוקרים בדקו למעלה מ- 9000 נשים, את יחסיהן עם הבעל, עם חברים, עם הדת ועם הקהילה בה הן חיות. לנשים עם מעט קשרים חברתיים, הסיכון שהגידול יחזור, הינו גבוה ביותר מ- 40 אחוז .
הקשר בין בידוד חברתי לתוצאות רעות היה חזק במיוחד אצל נשים עם סרטן שד מוקדם. ההסבר לקשר ביו היעדר תמיכה, לתוצאות פחות טובות אחרי הטיפול בסרטן השד אינו ברור, אך יכול להיות קשור גם לאורח חיים.
במהלך כל שנות עבודתה, נוהגת ד"ר רות לאופר לברר אצל כל מטופלת, את קשריה החברתיים ואת התמיכה הסביבתית שיש לה.
ולסיכום, לאחר שנות עבודה ממושכות עם חולות סרטן השד, החליטה ד"ר לאופר להוציא ספרי שירים, בו חושפת את עולמה המורכב, המחבר בין יתמות, אימהות, רפואה, התבגרות ונשיות ובמרכז מוצבת ההתמודדות עם החיים והנשים החולות. בספר שיריה השלישי " לנשום" בהוצאת הקיבוץ המאוחד, היא כותבת על מטופלות ומה שחוותה יחד עימן.
בהחלט צודקת ד"ר לאופר כשהיא מבהירה שהמוטו שלפיו היא פועלת כל חייה, הינו: "לעולם לטפל באדם ולא במחלה".
