וייט ריבר בוערת / ג'ון ורדון

כששוטר נורה למוות במהלך נאום הסתה מול מפגינים, כשנה לאחר שנרצח נהג שחור ע"י שוטר לבן, מגיע פרקליט המחוז קליין אל דייב גרני, שיאן בפענוחי רצח של משטרת ניו-יורק, ומבקש ממנו סיוע בחקירה. תוך יצירת מתח מתמיד מעביר ג'ון ורדון סיפור פרובוקטיבי על חברה גזענית מושחתת המסוכנת לעצמה ולאחרים. מומלץ!

וייט ריבר

..

וייט ריבר בוערת / ג'ון ורדון

מאנגלית: עידית שורר

הוצאת כתר

מתח

527 ע'

..

מי שמכיר כפרים וישובים קטנים יודע שבין שדות פסטורליים ובתים קטנים ויפים, בין גינות ופרחים, נמצאים גם שנאה וקנאה, גזענות וטינה.

בעיירה וייט ריבר יש בעיקר גזענות.

וצדק האומר: "גזענות היא חרב פיפיות. היא משסעת את בשרו של המניף אותה לא פחות מאשר את בשרו של הקורבן." (ע' 357)

שנה לאחר שנהרג נהג שחור ע"י שוטר מתארגנות הפגנות וקמות מחאות נגר המשטרה. בזמן נאום הסתה, מול המפגינים, נרצח שוטר שניסה למנוע מהבלגן הבין גזעי לצאת משליטה.

אל ביתו של הבלש דייב גרני, המעוטר בעיטורים רבים, שיאן בפענוחי רצח של משטרת ניו יורק, מגיע פרקליט המחוז ומבקש את סיועו בחקירה: "אני כאן דיויד, כי אני רוצה עזרה. למעשה, אני צריך עזרה" (ע' 17). נראה שכל צוות החוקרים וכל משטרת וייט ריבר אינם מספיקים לטיפול במצב.

דייב גרני נעתר לבקשת הפרקליט לאחר בדיקת הנתונים והצבת תנאים מיוחדים.

 מהר מאוד הוא מגלה שהמציאות מצמררת ביותר

מעשי רצח מזוויעים נוספים מתבצעים, גובה הלהבות בעיירה וייט ריבר עולה והאוירה  מתחממת מאוד.

כשהחקירה הרשמית מגיעה למסקנות מסויימות שאינן נראות לבלש דייב גרני, הוא מסולק מתפקידו, אולם דייב גרני, הבלש שאף פעם לא נח, תמיד חושב ותמיד מחפש, ממשיך לחקור ולבלוש על דעת עצמו בכיוונים נוספים.

בעזרת כמה מכרים מעברו המרשים, שוטרים ישרים וחוקרי אמת כמוהו, קשוחים וללא משוא פנים הוא מגיע אל הסוף המפתיע והמזעזע.

ספר מרתק בתובנות ובטיפוסים המאכלסים אותו.

בדרכים מפתיעות ופתלתלות לבצע רציחות מושלמות ומזוויעות.

בדיאלוגים ובסתרי המוח והלב האנושי.

וכל האמת על דעות גזעניות נוטפי שנאה וזלזול.

"צריך למחוץ את הטינופת כשהיא עוד קטנה, כדי שהם יבינו שאין להם סיכוי להצליח בטינופת הגדולה..לירות בהם. למה לא? לירות בחלאות, לירות בסוחרי סמים. להשאיר את הגויות זרוקות.." (ע' 200)

שחיתות ללא גבול  במוסדות, בארגונים וגם במשרדים פרטיים.

והחוק הקיים רק על מנת לשמר עצמו.

"יש לו מוסר כפול כלפי התנהגות פלילית. פשעים שנולדו מדחף רגעי, חולשה, התמכרות, קיפוח, עוול – בכל אלה הוא מטפל ביד קשה, לפעמים באלימות. אבל פשעים שהמשטרה מבצעת בשם השמירה על הסדר – מהם מעלימים עין ואפילו מעודדים אותם" (ע' 270)

ובעל בית קפה ריק כמעט: "שורפים, יורים, הכל משוגע..אין מלצריות היום. מפחדות…אין לקוחות, הם מפחדים גם, אז כולם נשאר בבית..מה טוב בשיט הזה? ..מה אנחנו עושה עכשיו? קונה אקדחים, כולם, יורים אחד בשני? טפשי. טפשי." (ע' 296)

ובתוך הכאוס הזה מתגלים עמודי יושר, אמת ואכפתיות. שוטרים מסורים, נשים מיוחדות.

וייט ריבר הינו ספר חשוב ומרתק, מעשיר בתיאורים ובאמירות ואקטואלי מאוד ומציב מראה מול פני החברה.

ומשהו לקחת בינתיים:

"רתיעה מול פגיעה בזולת היא תמצית האמפתיה. ואמפתיה היא תמצית האנושיות" (ע' 97)

..

זהו הספר השישי בסדרת הבלש דייב גרני. קדמו לו "חשוב על מספר", "עצמי עיניים חזק", "תנו לשד לישון","פיטר פן חייב למות", ו"אגם הזאבים".

..

ציפורה בראבי
בין המילים - על ספרים, על סופרים ועל משוררים, על חינוך וגם פוסטים אישיים