השורות האחרונות של איגי אלַלי/עימנואל הורי
עריכה: תמר נהרי.
הוצאה: ספרי צמרת, 2015.
205 עמ'.
גילוי נאות: את הספר קיבלתי מהסופרת.
חיפשתם ספר שיטלטל אתכם? זה הספר!
למה?
ספר פשע כחול-לבן.
העלילה של הספר מתרכזת בלונדון, כן כן לונדון.
הספר מסופר מנקודת מבטו של איגי, צעיר מסטול, מסומם, אבוד ומובטל.
איגי בן 27, נרקומן, מוקף בחברים שלו, ואוהב מאוד את לוריין.
לוריין ואיגי היו חברים כבר מילדות, ולוריין עברה שינוי חיצוני מהיותה "שמנה וארסיבית ולא נפתחה עם אף אחת, חוץ ממני." (עמ'40), נהייתה רזה וחטובה. הוא גילה שהיא מכורה להקאות, אך בכל זאת הוא אוהב אותה ונשאר איתה.
אבל ללוריין יש הצעה אחרת אליו: "אין דבר, איגי, גם קצת זה מעולה. ואל תעשה את בשבילך, אוקי? תעשה את זה בהתחלה בשבילי, אם אני חשובה לך…" (עמ' 15).
ערב השנה החדשה, 1999, בעוד הוא חוגג עם חבורתו באמסטרדם: טומי, טרי, ריקי, סמיילי – סמי מקסימוב. כולם מתמסטלים, ותמיד יש מישהו שדואג לחומר טוב.
איגי מבין שהוא יכול לשנות, והוא שלם עם החלטת ליבו.
הוא מתחיל לחפש עבודה, יושב ומחפש בעיתון בלוח דרושים, אפילו אמא שלו מנסה לעזור לו.
השאלה אם הוא יכול להתמיד ולהישאר בדרך הישרה ולא לסטות ממנה?
אמא שלו והוא לא בקשרים טובים, אהבה הוא לא מקבל ממנה, ולאורך כל הספר הוא מנסה לגלות את הסיבה למה, ויש לו עוד שאלה לאימא שלו, שרה, איפה אביו בכל הסיפור הזה? והאם זה קשור לריקו, אשר יש לו עסק בחברת הובלות?
לא ארחיב, את התשובות תמצאו בספר.
הסוף ידוע מראש, כתוב בשם הספר וגם בתקציר. אך איך הוא מגיע לזה? ממליצה לקרוא כדי לדעת.
הפרקים הם קצרים, הכריכה מתאימה לתוכן, והכתיבה מהממת.
לא יכלתי להניח את הספר מהיד.
כתור ספר ביכורים, הסופרת עימנואל הורי הפתיעה ועשתה את זה בענק. מחכה שעימנואל הורי תוציא עוד ספר בקרוב.
נהניתי לקרוא את הספר, ואני ממליצה בחום רב!!!
על גב הכריכה:
אני הייתי סתם עוד נרקומן, עבריין. לא ככה רציתי ללכת. אף אחד כבר לא יבין שבסך הכול רציתי משהו טוב. רציתי אהבה וכסף, רציתי לחיות כמו שהיא רצתה שנחיה. זה נתן לי מוטיבציה ורצון עז להוכיח ולהצליח, וכל מה שהצלחתי היה להרוס לחברים שלי את החיים, לרמוס את נשמתה ואת גופה של זאת שאני אוהב יותר מהחיים עצמם, ולהביא את עצמי למקום שבו אני נמצא עכשיו, מתבוסס בדמי ומחכה לפגישה עם בורא עולם.
בשנת 1999, כשהוא בן 27, גומלת בלבו של איגי ההחלטה לפרוץ את הבועה שבתוכה חולפים חייו ללא אחיזה ממשית במציאות. בשם האהבה הוא יוצא למסע אישי ספק ממשי ספק הזוי, רווי סמים, כאבים ופושעים ענקיים שמגיחים היישר מתוך הסיוטים. בדרך אל הגאולה, שבה הוא מאמין בכל לבו עד לרגעיו האחרונים ממש (וכנראה גם אחריהם), הוא מבין דבר או שניים על החיים, אבל בעיקר הוא מבין שהם עלולים להיות מאוד קצרים ומאוד מאוד מחורבנים אם נולדת להורים הלא נכונים.
ספרה הראשון של עמנואל הורי משרטט את החודשים האחרונים במסלול חייו של צעיר מסומם, מובטל ואבוד, החי באחד מפרברי לונדון את החיים שיכול היה לחיות גם בלוד או בפרדס כץ. איגי הוא בן דמותם של אלפי צעירים ישראלים אמיתיים, דור שלישי למזרחים יוצאי מעברות, אשר נדמה כי גורלם של סביהם לא מותיר להם שום סיכוי בעולם הזה.