הרוחות של בלפסט/ סטיוארט נוויל

שנים- עשר צללים עקבו אחרי פיגאן זה שבע שנים. הם היו עדות לחיים שמחה מעל פני האדמה, אך היו רבים יותר שבהם הותיר צלקות. הוא היה רואה אותם ביום והם לא היו מרפים ממנו גם בלילה. אמרו לו שזאת אשמה.

ג'רי פיגאן היה רוצח שכיר לשעבר בשירות ה-IRA. הוא תמיד התייחס לחיסול כאל עבודה. משימה שיש לבצע, ללא כוונה או רגש שיעמדו מאחוריה. הוא לא ראה את עצמו כאמן מומחה, אלא יותר כפועל מיומן. לא כמו אותם מתנקשים שהפכו את החיסול לאומנות. כל שנדרש הוא נפש קשוחה במידה, אכזריות אגבית ונכונות לעשות דברים שאחרים לא מוכנים לעשות.

שנים- עשר צללים עקבו אחרי פיגאן זה שבע שנים. הם היו עדות לחיים שמחה מעל פני האדמה, אך היו רבים יותר שבהם הותיר צלקות. הוא היה רואה אותם ביום והם לא היו מרפים ממנו גם בלילה. אמרו לו שזאת אשמה, 'התגלמות'.

על מנת לזכות בנחת ולהיפטר מהצללים הוא הבין שהוא צריך לנקום את מותם. להרוג את מי ששלחו אותו לבצע את מעשי הרצח. כל רצח משחרר אותו מצללים. עד הצל האחרון המבקש את מותו שלו.

מסע הנקם של פיגאן מאיים על תהליך השלום בצפון אירלנד, המוביל לכך שהוא עצמו הופך למבוקש על ידי גורמים שונים. אך דבר לא יעצור אותו, כי הצללים בראשו חזקים יותר מכל דבר אחר… חוץ ממארי ואלן.

הוא פגש במארי ובבתה אלן באחת הלוויות. ומשהו בהן כבש את ליבו והפך אותו לרך ואפילו אוהב. ופיגאן נחוש בדעתו לעשות הכל כדי להגן עליהן מפני פוליטיקאי מושחת, המאיים עליהן. האם הוא יצליח להגן עליהן? האם יצליח להיפטר מכל הצללים ולקבל בעצמו רחמים?

מאחלת לכם קריאה מהנה!

XOXO

אחת שיודעת 😉

קרין מילשטיין
סטייליסטית, מאמנת כושר ובוגרת תואר שני לתקשורת ועיתונאות. זה מה שיוצר את הבלוג על תרבות, סגנון חיים, טיולים, ביקורת ספרותית, שירה ועוד... מוזמנים לקרוא, להגיב ובעיקר להנות... XOXO אחת שיודעת ;-)