העזרה

בדרך כלל אני לא רצה לכל סרט שמבוסס על ספר שקראתי ואהבתי אך במקרה הזה חלפו כמה שנים והייתי סקרנית לראות איזה סרט יצא מהסיפור הזה.
ובכן, במילה אחת:
מופלא.

בחורה עם מחשב נייד

בערך יומיים וחצי אחרי שפתחתי את העטיפה מהמתנה שקיבלתי כבר סיימתי את הספר "העזרה".
לא יכולתי להפסיק לקרוא, כאילו הייתי ביומיים אלו גם אני חלק מעולמן הבלתי-אפשרי של העוזרות השחורות במיסיסיפי של שנות השישים.
בדרך כלל אני לא רצה לכל סרט שמבוסס על ספר שקראתי ואהבתי אך במקרה הזה חלפו כמה שנים והייתי סקרנית לראות איזה סרט יצא מהסיפור הזה.
ובכן, במילה אחת:
מופלא.
אישה צעירה אחת מחליטה להיות שונה.
היא מספרת לעולם את הסיפור האמיתי של כל העוזרות שבאותה תקופה נדמה שאין להן בכלל קול.
האישה הצעירה הזו, שהשיער שלה אינו מוחלק והמוח שלה נתון לבעיות גדולות מעט יותר מאיזה פאי להכין לבעל לארוחת הערב, מגלה נחישות ואומץ לא מוסבר בשביל לעשות את מה שהיא מאמינה בו.
כולן פחדו, אף אחד לא האמין שזה יצליח. השמרנות הקיפה אותה מכל עבר.
בסוף זה הצליח.
שאלתי את עצמי איך זה קרה.
איך לפני לא כל כך הרבה שנים, היו מקומות בהם אנשים חשבו שזה בסדר. שמי שצבע עורו כהה צריך שירותים נפרדים. שיש אנשים שאסור לגעת בהם, אסור לאכול איתם באותו שולחן, שהמעמד שלהם כבני-אדם נתון בסימן שאלה מתמיד.
הסרט הזה גרם לי לחשוב על המקומות האלו בחיים בהם אנחנו צריכים להיות אמיצים, גם כשאף אחד לא מקשיב אנחנו חייבים להקשיב לעצמנו.
עכשיו תקשיבו לי. לכו לראות את הסרט הזה.
שלכם,
איזמרלדה.