"המרוץ לפסגה" – הסרט הכי צפוי והכי מרגש

הסרט החדש בכיכובו של קווין קוסטנר הוא לכאורה סרט ספורט, אבל ברור שהרבה יותר מזה. ולמרות שאפשר לנחש מראש מה יקרה בו, הוא בכל זאת אחד הסרטים הכי מרגשים שראיתי לאחרונה

המרוץ לפסגה. צילום: יח"צ

"בהשראת סיפור אמיתי משנת 1987, הסרט עוקב אחר קבוצת צעירה של רצים למרחקים ארוכים בעיירה מקפארלנד בארה"ב, וניסיונות הגיבוש שלה תחת הנהגתו של המאמן ג'ים ווייט (קווין קוסטנר). מקפארלנד היא עיירה מאותגרת, תושביה רובם היספנו-אמריקניים, אבל המאמן החדש מוצא כשרונות יוצא דופן בקבוצה שהתגבשה, והמירוץ להגיע להישגים ארציים מאחדת את כל העיירה. העוצמה ביחסים המשפחתיים, הנאמנות של כולם למען המטרה והתמיכה הבלתי מתפשרת של המאמן, הופכים את המסלול לניצחון למשהו הרבה יותר גדול ומרגש מאשר עוד תחרות ריצה". 

הטקסט שכאן למעלה הוא תקציר הסרט "המרוץ לפסגה", שעלה לאחרונה בבתי הקולנוע. כל מי שראה סרט או שניים בחייו יודע על פי התקציר הזה בדיוק מה הולך לקרות בסרט. באמת, אפס הפתעות, כולל כל ה"תאמינו בעצמכם ותצליחו" המתבקש. ועם זאת, זה אחד הסרטים הכי מרגשים שצפיתי בהם לאחרונה.

אפשר אולי, ברוח החג, להשוות את זה לעוגת דבש (ומי שלא אוהב, מוזמן להשתמש באנלוגיה למאכל אהוב אחר). כן, אנחנו מכירים את זה, וכמה כבר אפשר לחדש בעוגות דבש? ומצד שני, זה טעים! זה טעים גם אם המרכיבים מוכרים.

אפשר אולי 2, לגמרי לא ברוח החג, להשוות את זה לסקס בזוגיות ארוכה. גם שם הכל כבר ידוע ומוכר ללא הפתעות רבות, אך גם זה לא אומר שלא מדובר במשהו נעים.

ואם לחזור לסרט, מדובר לכאורה בסרט ספורט, אבל ברור שבעצם זהו סרט על הרוח האנושית ויכולותיה. האדם הציני שאני קצת מתקשה לכתוב על הסרט ברצינות, אבל הציניות הזאת לא היתה נוכחת בזמן הסרט, או שהיתה נוכחת ולא הפריעה, ובמקומה שלט הרגש, שלא פעם לווה בגרון חנוק. לא בגלל שהיה עצוב, ממש לא, אלא בגלל שהיה מרגש.

ואולי מבחינה קולנועית לא מדובר ביצירה גדולה, וגם הקונפליקטים בסרט נראים יותר כמו לסמן וי על זה שצריך קונפליקטים בסרט, אבל למי אכפת? בשביל קונפליקטים אמיתיים וסופים רעים יש לנו את החיים עצמם. את הסרט ביימה ניקי קארו, מי שחתומה גם על בימוי "לרכוב על הלווייתן" המקסים, כלומר יש לה ניסיון בסרטים עם גיבורים צעירים שמתגברים על קשיים ומגשימים חלומות.

אגב, הרגע הכי מרגש בסרט מבחינתי הוא בסופו, כשהראו מה קרה עם גיבורי הסיפור האמיתי שעליו מבוסס הסרט.

הרגע הכי מאכזב הוא להגיע הביתה ולקרוא באינטרנט את הסיפור האמיתי. אני ממליצה שלא לעשות את זה, כי אז תגלו שהחירות האמנותית והדרמטית שלקחו על עצמם יוצרי הסרט היתה קצת גדולה מדי (וכן, צירפתי קישור, אבל ממש א חייבים להיכנס אליו).

[youtube M74IoU-s4Mo nolink]

"המרוץ לפסגה", 128 דקות