השם ארוך מידי בשביל הכותרת, אז הנה הוא במלואו. הספר החדש של הרוקי מורקמי נקרא צקורו טזאקי חסר הצבע ושנות העלייה לרגל שלו.
כשאני מקבלת ספר חדש של מורקמי אני מתרגשת, ומיד מתחילה לקרוא.
קראתי ברכבת, ובאוטובוס, בסלון, במיטה, לפני העבודה ואחרי, ובזמן העבודה – ובכן, לא קראתי בזמן העבודה אבל כן חשבתי עליו.
כי ככה הוא מורקמי, יודע לכתוב בצורה כזו שגורמת לך לחשוב ולהמשיך לקרוא עד הסוף בלי הפסקה (כמעט).
על מה הספר?
איך זה מתחיל?
אולי טוב היה לו מתּי אז, מהרהר צקורו טזאקי לעתים קרובות. אילו כך היה, העולם הזה שכאן לא היה קיים. הרעיון הזה שבה את לבו. העולם שכאן אינו קיים, והמציאות כפי שהיא נתפסת בעינינו אינה מציאות עוד. וכך, בדיוק כשם שהוא לא היה מתקיים עוד לגבי העולם הזה, העולם לא היה מתקיים עוד לגביו. (…)