המחאה השוודית כנגד פליטת גזי חממה

ניתן לראות כי אמירות נגד הבִּיוּש של הטסים מגיעות ממקורות לא צפויים.

כך למשל המדען אנדרס לברמן, העובד במכון פוטסדאם לחקר השפעת האקלים, סבור שפעילי האקלים אינם צריכים להתמקד רק בסוגיית הטיסות, שלדבריו משמשת כרגע כ"נער הפוסטר" של הפעילים.

לדבריו דרך יעילה יותר להפחית את הזיהום תהיה להפעיל לחץ על מנהיגי מדינות לקבל החלטות שיש להן השפעה ארצית או עולמית.
כנראה שעד שמרבית מדינות העולם יצטרפו למחאה השוודית, פליטת גזי החממה ימשיכו לסכן ציבור רב של נוסעים לחופש בקיץ הקרוב.

בחורה עם מחשב נייד

זה לא סוד שהעם השוודי מוביל את המאבק באיכות הסביבה בכלל ,ואת שימור האקלים בפרט.

את המאבק בשוודיה מובילה נערה בת-15 העונה לשם גרטה טונברג אשר קראה לעם השוודי לא לטוס במטוסים,ובכך לצמצם את פליטת גזי החממה.

מדובר במאבק גובר והולך המתרחש בצפון ומרכז אירופה ובצפון-אמריקה אשר החליטו שלא לטוס אלא לעשות את החופשה באמצעות נסיעה ברכבת.

אף שמומחים מבהירים שהמאבק בשינויי האקלים יצריך פעולה נרחבת ומשמעותית יותר מצד ממשלות ברחבי העולם, יש אנשים שעושים בינתיים את מה שהם יכולים כדי לעזור במאבק הזה – כולל שינוי הרגלי נסיעה של שנים.

תגובת חברות התעופה

חברות התעופה טוענות כי טיסות אחראיות רק ל-2% מפליטת גזי החממה מעשה ידי אדם וכי המטוסים שנעשים יותר ויותר יעילים משתמשים כעת באותה כמות של דלק-לנוסע כמו מכונית מלאה למחצה.

ובכל זאת, הירידה במחירי הטיסות מאפשרת לאנשים רבים יותר לטוס לעתים קרובות יותר, ופירוש הדבר שהפליטה היוצאת מתוך המטוסים גדלה.

הנתונים מראים כי בשנת 2013 פלטו מטוסים מסחריים 710 מיליון טונות של פחמן דו-חמצני.

ארגון IATA מעריך שהשנה תגיע הכמות ל-972 מיליון טונות, יותר מהפליטה של מדינה תעשייתית כמו גרמניה כולה.

חשוב לציין כי המספרים אינם כוללים גורמים נוספים שלדברי מדענים מגבירים את ההשפעה שיש לגז חממה הנפלט בטיסה.,

התפקוד של מטוסים מהבחינה הזו גרוע במיוחד בהשוואה לרכבות, במיוחד במדינות כמו שבדיה, שבהן רכבות יכולות להסתמך במידה רבה על אנרגיה מתחדשת.

המדינה שעומדת במרכז המאבק הזה היא שוודיה

  המאבק של שוודיה בגזי החממה

בשנה שעברה גרם גל חום לשריפות  חסרות תקדים בשוודיה של העת המודרנית, והוא הזכיר לשוודים את ההשלכות שיש להתחממות הגלובלית גם על ארצם הנורדית העשירה.

בערך בזמן הזה החלה טונברג, אז תלמידה בת 15 משטוקהולם, לקיים מחאה שבועית מחוץ לפרלמנט.

המחאה שלה נתנה השראה להפגנות דומות של בני נוער וצעירים במקומות אחרים, וטונברג הפכה לסלבריטאית בקרב הפעילים למען איכות הסביבה בזכות נאומיה הכנים, השימוש החכם שעשתה ברשתות החברתיות ונכונותה לצאת לנסיעות רכבת ארוכות כדי להשתתף באירועים ברומא, בווינה או בלונדון.

בשוודיה ההתנגדות לנסיעה במטוסים זכתה לכינוי flygskam, ובעברית "הבושה מטיסות".

חברת הרכבות המרכזית של שבדיה, SJ, אומרת שבשנת 2018 חל גידול של 1.5 מיליון במספר הכרטיסים שמכרה לעומת 2017.

מי שמבטא את המאבק היא עורכת-הדין פיה ביורסטרנד, כאשר היא, בעלה ושני ילדיהם מעמיסים על כתפיהם תרמילים, וכן הם מוכנים לעלות על הראשונה מבין רכבות רבות במסע הדילוגים שלהם בצפון אירופה.

 הטיול של פיה ביוסטרנד

המסע של משפחת ביורסטרנד מתחנת ניקופינג לבירת דנמרק קופנהגן שווה 2.4 ק"ג של פחמן דו-חמצני לאדם.

לשם השוואה, אותה דרך באמצעות טיסה במטוס שווה יותר מ-118 ק"ג לאדם.

חשוב לציין כי נסיעה ברכבת ארוכה כמעט פי שניים – חמש שעות וחצי בנסיעה,זאת לעומת שלוש שעות בטיסה כולל מעבר לטיסה אחרת – אבל נראה שלמשפחת  ביורסטרנד אין בעיה עם זה.

נראה שדווקא הילדים אוסקר וגבריאל מוצאים זמן איכות במהלך הנסיעה הארוכה ברכבת.

כך, למשל, קורא אוסקר בן ה-9 בספרי הקומיקס שלו, ואילו גבריאל בת ה-11 תוכל לקרוא על מלחמת העולם השנייה או פשוט לצפות ביערות הירוקים ובאגמים של דרום שבדיה.

בינתיים, נראה שאפילו עורכת-הדין  פיה ביורסטרנד אינה מוכנה לוותר לחלוטין על עלייה למטוס מדי פעם.

דבר זה בא לידי ביטוי בשנה שעברה, כאשר היא נסעה לנמיביה שבאפריקה באמצעות שתי טיסות .

  סיכום חלק זה

ניתן לראות כי אמירות נגד הבִּיוּש של הטסים מגיעות ממקורות לא צפויים.

כך למשל המדען אנדרס לברמן, העובד במכון פוטסדאם  לחקר השפעת האקלים, סבור שפעילי האקלים אינם צריכים להתמקד רק בסוגיית הטיסות, שלדבריו משמשת כרגע כ"נער הפוסטר" של הפעילים.

לדבריו דרך יעילה יותר להפחית את הזיהום תהיה להפעיל לחץ על מנהיגי מדינות לקבל החלטות שיש להן השפעה ארצית או עולמית.

כנראה שעד שמרבית מדינות העולם יצטרפו למחאה השוודית, פליטת גזי החממה ימשיכו לסכן ציבור רב של נוסעים לחופש בקיץ הקרוב.