הכרמל מתחיל להתעורר

למרות ואולי בגלל השיפוצים המעיקים בסביבת מרכז הכרמל, מתרחשים שם כמה חידושים. חנות נעלי הנוחות החדשה של לוי לסטרה המיתולוגית, סניף גרג מחודש אליו הגיעו אושיות שלא רואים בכל יום והרצאות של טאלנטים בפנורמה. עכשיו רק נותר להתגבר על בעיה אחת

חוגגים. במרכז השר משה כחלון, עם יאיר מלכה וגלעד אלמוג. צילום: ראובן כהן

 

שלטי הענק הפרושים במרחבי מרכז הכרמל כמו גאים להכריז ש"אחרי 50 שנה מרכז הכרמל עובר שיפוצים". רק על נושא טעון זה אפשר לכתוב פוסט שלם, אבל  רק אציין שלדעתי היה אפשר להסתפק בתוספת  חניות ובכך לסכם. לא ברור לי מה דורש שדרוג מהמצב הקודם (לעירייה דחוף מאוד לשפץ את המדרכות למשל) , אני תמיד ראיתי את הכרמל כפינה שחלקים ממנה מציגים קצת את חיפה של פעם, בקטע טוב.

יחד עם זאת,  הייתה תחושה שמרכז הכרמל וגם ציר מוריה נכנסו לתרדמת קצת לאחרונה ובעלי עסקים שיצא לי לדבר איתם התלוננו על אווירה קצת מתה ומיעוט לקוחות. ואולי זו הסיבה שהעירייה החליטה להרים להם קצת את המורל.

בהקשר זה, ואולי זו אחת הסיבות נשמעו גם טענות כנגד עיריית חיפה על כך שבשנים האחרונות העדיפה לכאורה להשקיע יותר משאבים בעיר התחתית בכדי לקדמה כמרכז בילוי, הופעות וקולינריה. אולי זה לא רחוק מהמציאות אבל בראש ההר עסקינן לכן נתמקד בכרמל.

בכל מקרה המצב הנתון כעת הוא של שיפוצים מאסיביים, שנמשכים יום ולילה. כן, גם בארבע בבוקר שמעתי את העובדים קודחים בלב מרכז הכרמל ורחמיי עם התושבים, כמה מהם מוכרים לי היטב, אמא שלי למשל.

למרות הקשיים שמביאים עמם השיפוצים (למצוא חניה שם זה פשוט בלתי אפשרי בשעות היום) ואפילו לאור העובדה שאנחנו די הרבה לפני פסטיבל הסרטים של סוכות, אני רואה סימני התעוררות בכרמל וכמה נקודות מעניינות ששווה להרחיב עליהן :

* נעליים על זמניות 

'נעלי לוי לסטרה' חנות הנעליים המיתולוגית בלב מרכז הכרמל, מוכרת לכל. היא הוקמה שם עוד ב-1940 , על ידי לוי, שעלה לארץ מבולגריה וגם היה לו בית חרושת לנעליים לתקופה. נו, היה מעניין פה פעם.  נכדתו ליאנה שלזינגר  היא הבעלים של החנות ביחד עם מיכאל ויינרב, ועכשיו הם גם פתחו את 'מיכאלה', חנות נעלי נוחות שהיא 'אחות' לחנות הותיקה.

מיכאלה ממוקמת ממש די קרוב, ברחוב מוריה 29. שאלתי את ליאנה למה הם החליטו להישאר באזור הכרמל ולא לחנוך את חנותם באיזה קניון למשל. "כי פה הייתה הזדמנות טובה, והחנות החדשה בכל זאת שונה קצת. צעירה יותר", היא אמרה.

מדבר בנעליים אורתופדיות שמתאימות עצמם לכף הרגל, נשים ימצאו שם מידות שבין 33-45 ולגברים מחכות נעליים במידות 39-48. כאן חשוב להבהיר נקודה: הסירו מעצמכם סטיגמות על נעלי נוחות והחשש שאולי אלו יתאימו למבוגרות יותר, שלא לאמר לסבתות. ב'מיכאלה' מצאתי נעליים יפהפיות וצעירות וגם ארנקים ותיקים משגעים.

IMG_20170717_195826

מה מייחד אתכם מול החברות הגדולות? אני שואלת. "יכולת להתאים, הדגשה של הנוחות. רגל רחבה למשל תקבל אצלנו נעל רחבה, לא נלך רק על מה שהלקוחה אוהבת אלא במה שמתאים לרגל שלה. אם אשה מחפשת נעל לאירוע, ניתן לה את זה אבל  בדגש על הנוחות כי את יכולה להיות לבושה מדהים אבל אם הנעל לא נוחה, זה לא יעשה לך את הערב", הוסיפה שלזינגר.

חברת לוי לסטרה היא יבואנית של המותגים REIKER ו REMOTE ואת נעליה מייבאת בעיקר מגרמניה אבל גם מפולין וספרד. מלבד החנויות הכרמליסטיות תמצאו את מותגיה במקומות נוספים בארץ.

* על מרפסת הקניון

עוד מקום שעבר שיפוץ לאחרונה הוא מרכז חורב הוותיק, שהוקם ב-1987 (אינני יודעת אם פריט הטריוויה הזה מרתק אותכם אבל הוא היה  אז הקניון השני בחיפה, ולמרות גודלו הצנוע ביחס למפלצות המסחרה של היום,נחשב למרכזי). כאמור, השנה הקניון שופץ, נפתחו בו חנויות חדשות והוא ונראה חדיש ומזמין יותר, ובהתאמה סניף גרג שהיה טמון בקומה השנייה, שודרג אל  האזור שמשמאל לכניסה הראשית ונפתח מחדש כסניף גדול יותר, בעל מרפסת חיצונית שאנחנו כבר אוהבים והרבה אור שמש מבחוץ.

אולי בגלל שרשת גרג נולדה בחיפה, או ההקשר לאושיות פוליטיות שתכף נרחיב עליהם, נראה שפתיחה ואף שדרוג של סניף גרג הם אירוע די משמעותי בעיר, שכן לאירוע הפתיחה בחמישי האחרון הגיעו כ-120 איש בינהם כמה שאני בכל מקרה לא רואה בכל יום, כמו למשל שר האוצר משה כחלון שהגיע לפרגן לבנו עידן (32) שהוא מזכייני הסניף. כחלון ג'וניור השקיע בסניף כ-2 מליון שקלים לפי ההערכות.

חוגגים. במרכז השר משה כחלון, עם יאיר מלכה וגלעד אלמוג. צילום: ראובן כהן
חוגגים. במרכז השר משה כחלון, עם יאיר מלכה וגלעד אלמוג. צילום: ראובן כהן

ראינו שם גם את שר הכלכלה אלי כהן, מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, אייל ברקוביץ', דני נישליס מנכ"ל רדיו חיפה, ישראל חן מנהל בתי המשפט בחיפה ועוד רבים. הטעימות כללו בעיקר  מאפים, סלטים ושאר דברים שתצפו לקבל בבתי קפה.

יאיר מלכה, מבעלי קפה גרג הזכיר לכולם שהיי, אולי היום רשתות קפאין רבות אבל אנחנו, כלומר גרג, היו כאן עוד משנת 1994 עוד כשחיפה התהדרה אולי בקפה קפולסקי המיתולוגי ופיצה פאר עם המרובעים (החיפאים יודעים היטב על מה אני מדברת, הם עוד מרגישים את טעם הפיצה והקרטון הנפלאים בפיהם).

 

* תקשיבו להם

TED יכול לחכות . אני תמיד נהנית מהרצאה מעשירה שתוכנה ישאר  במוחי הקודח, ובתקווה שגם יפרה אותו ואת חיי בכלל. לפעמים זה עובד לי לא רע בכלל אבל אני מעדיפה לשבת בהרצאה מרתקת מאשר לבהות בעוד ריאליטי הישרדות משמים. ואני מעדיפה לצפות באנשים ולא במסך, את היוטיוב אני מנצלת היטב. לכן המגמה שהחלה במרכז פנורמה בשנה האחרונה, הכוללת הרצאות בסופי השבוע, היא מבורכת בעיני. בתי קפה וירוק בעיניים זה נחמד, אבל כדאי גם ללמוד משהו מנסיונם של אנשים. והם הביאו שם שמות בהחלט מושכי קהל.

בין האושיות שכבר הגיעו לשם זה אלון בן דוד, אהובה אלפרון, שרה אנגל, אודטה דנין, פרופ' יורם יובל , איתי אנגל, גיל קופטש.  כל אחד מהם הוא סיפור ומקור להשראה בפני עצמו. ברביעי הבא, ה-26.7 ירצה שם השחקן נירו לוי. 

"הרעיון הוא להביא תרבות ותוכן לזירה הכרמליסטית", אומרת  לימור כרסנטי, אשת יחסי הציבור של מרכז פנורמה, "לגרום לאנשיםלצאת מאזור הנוחות המוכר של הצגה- סרט- בר, למצות את רגעי הפנאי ולהעשיר את עצמם בעולמות חדשים.

ואולי עולמות חדשים, זה מה שחיפה צריכה עכשיו.