הכנתי קובה ואז אמרתי:"I DO…"

בחורה עם מחשב נייד

קובה סלק

הביקור בכותל עשה אותי רעבה אש..
פתאום נזכרתי בריח קובות,הקובות של נזימה..
לא רציתי לחטוף ביגלה עם שומשום או זעתר..זה עושה לי צרבת…

רק רציתי להגיע הבייתה…
רצתי  כי היה לי קראש לקובה,הקובה  של נזימה..
בראש ככה עשיתי לי רשימת מצרכים ,זכרתי שיש לי את כולם ,לא התעכבתי,רצתי הבייתה.
—–
שלוש פעמים בחיים שלי הייתי בכותל כולל הפעם.
בפעמיים הקודמות ביקשתי בפתק שאלוהים יתן לי לראות את סבתא שלי שגרה באמריקה..
מותר לגלות משאלה רק אחרי שהיא היא מתגשמת..
היא התגשמה לי..
ראיתי את סבתא שלי,
היא נחתה פה לבר מצווה של אח שלי ..
איך שסבתא שלי מאמריקה נחתה,
הסבתא השניה נפטרה..
זאת באה לבר מצווה
וזאת עזבה..
וזה לא שאין מקום לשתי סבתות..יש מלא..
אבל כנראה שזו שהייתה פה נעלבה..
בסוף לא הייתה בר מצווה..
בגלל  השבעה והשנת אבל וכל זה.

—-
דפקתי בדלת של השכן הסטודנט..
"שיט,שיט..הלוואי שיהיה בביית,והלוואי שיש לו סולת.."
"רגגגעע" נשמע קולו מרחוק..
"תרמנו "ענה

"זו אני ..דנה,השכנה ממול..
בבקשה תפתח"
נפתח חריץ קטן בדלת
הוא הציץ ראשו רטוב,
על אפו ניקוו אגלי מיים,
שתי עיניים גדולות חומות ניבטו אלי מהחריץ,
יכולתי לראות את המגבת שמכסה את חלציו..
"כן דנהלה.."

אמר בקול נמוך ועמוק
הדנהלה הזה שיתק לי את החושים..
"אהה…אההה
יש
יש לך סולת..
אני מכינה קובות. ו…אהההה    נתקעתי..
מבטיחה שאחזיר.."

"אין צורך להחזיר..
תביאי צלחת קובות,האורז עלי"
—-
כשהקובה הייתה כבר בסיר מתבשלת לאיטה,רצתי שוב לכותל..
אצלי..רק אחרי שני פתקים מתגשמת משאלה..
זה כמו שאתה מבקש לבטל משהו במחשב..
אתה לוחץ דיליט
ואז זה שואל אותך שוב..אתה בטוח?..
ככה,הפתק מודיע שאתה בטוח..

אני מוכנה להשבע שהשכן דומה לשמשון,הבן של נזימה..

נזימה הייתה שכנה שלנו,עד היום אני לא יודעת אם הייתה כורדית או עירקית,

אני רק זוכרת שכאשר הייתי חוזרת בימי שלישי מבית הספר,היה עולה איתי ריח הקובות שלה מקומה ראשונה עד הקומה השלישית..

נזימה ידעה שאני חולה על קובות שלה,וכל פעם שהייתה נתקלת בי בחדר המדרגות הייתה אומרת..

"יא חביבתי אינשאללה תתחתני עם שמשון שלי,את יפה Wלבנה..

אם אללה ישמע אני יכין לך קובות ואת רק תשבי ותאכלי אותם.."

וככה כל יום שלישי היה מופיע שמשון הבן שלה שהיה גדול ממני בשנה,עם צלחת קובות.."

הייתי חוטפת אותה ממנו ויושבת לאכול..

אז,בדרך מהכותל עלה לי ריח הקובות באף,לא יודעת למה ואיך…

אולי זה השכן החדש

שימי קראו לו..

דפקתי בדלת של השכן הסטודנט..
הוא לא הספיק להתלבש..
נכנסתי עם צלחת הקובות,כמו ששימשון היה מביא אלי..
הוא פתח את הדלת
לא שאל כלום..
אבל ליתר בטחון לפני שיתחרט
אמרתי
I DO

היום אני מכינה קובה סלק לפי מתכון שקיבלתי מנזימה..

הוספתי לו מרכיבים סודיים

יוצאת לי קובה סלק הכי טעימה בעולם..

ככה אמרה נזימה:

"למרק יא רוחי..טגני 2 בצלים בשמן זיית עד יתרככו,תוסיפי עגבניות מגורדות משהו כמו חצי קילו עגבניות,שום,ותבשלי עשר דקות.

בסיר אחר תבשלי במיים עד יהיו רכים 7 סלקים,

את המיים של הסלק שהתבשל תוסיפי לעגבניות,הבצל והשום..

תחתכי הסלק קוביות או פרוסות איך את אוהבת ותוסיפי למרק.

תתבלי בקצת מרק עוף,קצת פפריקה,קצת קינמון,להוסיף מיץ מ 5 לימונים וחבילת נענע תיקצצי..

תרתיחי ותתקני תיבול.."

"יא נזימה כמה זה קצת" שאלתי..

"לפי העיין יא בינתי,לפי היד שלך..כל אחד יש לו יד בבישול.."

והמשיכה:

"חצי קילו בשר טחון,חצי בשר קצוץ,פטרוזיליה,נענע,קשיו ושמן זית..תערבבי הכל למילוי

תוסיפי תבלינים לפי היד שלך..פלפל שחור,קינמון,מלח,מרק עוף

ותני לבשר לנוח עשר דקות..

ולקובה:שתי כוסות סולת,חצי כוס מיים ,תמיסי חמאה ,קצת מלח ותלושי לבצק רך ונעים

עכשו תיקחי הסולת,תכניסי הבשר ..תגלגלי אותו לכדור,תיסגרי אותו טוב טוב ..ותזרקי למרק הרותח..

תבשלי אותם ובינתיים תכיני אורז לבן..

וכשיבוא שמשון מהעבודה ויטעם הקובה שלך..

לא ירצה לטעום קובה של אף אישה אחרת בעולם,אפילו לא של אמא שלו..

למה את כבר יהיה לך יד לקובה"

 

קובה סלק 2

קובה סלקקובה סלק1