היינו שקרנים – א' לוקהארט

היינו שקרנים/א' לוקהארט

We Were Liars/E. Lockhart

מאנגלית: שרון פרמינגר.

הוצאה: ידיעות ספרים, 2015

284 עמ' כולל תודות.

אומנם זהו ספר נוער אך מה שמשך אותי לקרוא, עצם העובדה שהספר הוא מתח פסיכולוגי.

הסיפור מבוסס מנקודת מבטה של קיידי, או בשמה המלא, קיידנס סינקלר איסטמן.

הסיפור מתחיל מהיותה בת שבע-עשרה, ומנסה לזכור מה היה בקיץ ההוא כשהייתה בת חמש-עשרה.

מאז שקיידי קיבלה מאביה ספר אגדות, היא כותבת אגדות משלה.

אביה נפרד מאמא שלה כשהיא הייתה בגיל חמש-עשרה.

"גאט, מירן, ג'וני ואני.
במשפחה קוראים לארבעתנו 'השקרנים', וזה מגיע לנו, כנראה." (עמ' 20-21).

להאריס וטיפר יש אי פרטי אשר הם בנו שלוש בתים חדשים, כל בת קיבלה בית – "וינדמיר לפני, רדגייט לקרי, וקאדלדאון לבס." (עמ' 20).

קיידי היא הנכדה הבכורה למשפחה. היא היורשת של האי.

אחרי מה שקרה בקיץ ההוא, היא מנסה להיזכר מה היה, משאירה פתקים ברחבי החדר, אבל אף אחד לא עוזר לה, אמרו לה שהיא צריכה להיזכר לבד.

ויש גם אהבה, מצד אחד קיידי המיוחסת, ומהצד השני, גאט אשר סופח למשפחה, בשל מוצאו, היא מתבקשת להתנתק ממנו.

בספר יש חמישה חלקים: ברוכים הבאים, ורמונט, הקיץ של גיל שבע-עשרה, תראו, אש, האמת.

הכריכה מתאימה, הפרקים קצרים, כתוב היטב שאי אפשר להפסיק, ואכן הסוף מפתיע, ולפי דעתי הסופרת העבירה מסר חשוב, ולא אכתוב עליו ספוילר על מנת לא להרוס את חוויית הקריאה.

קראתי ונהניתי, ואין פלא שהספר זכה באמאזון כספר הנוער הטוב ביותר לשנת 2014.

מומלץ בחום רב! היינו שקרנים