הוכחת אבהות (בין היתר: האם אב שחושד שאשתו בגדה בו יכול לדרוש כי תבוצע בדיקת אבהות לילדיו?)

נקודות חשובות ותקדימים מעניינים בנוגע לנושא הוכחת אבהות ובדיקת סיווג רקמות. מתי ניתן לבצע בדיקה כזאת? מהן ההשלכות של ביצוע או אי ביצוע בדיקה על האב ועל הילד ועוד.

בחורה עם מחשב נייד

1. מה זו בכלל בדיקת אבהות?

בדיקת אבהות היא למעשה בשמה הנכון "בדיקת סיווג רקמות". זוהי בדיקה שנערכת במעבדה לסיווג רקמות. מעבדות כאלה קיימות במספר בתי חולים בארץ. בעזרת הבדיקה ניתן לקבוע בוודאות של 99% מי הוא אביו של קטין מסוים. היה והבדיקה קובעת כי הגבר איננו אביו של התינוק, היא תהיה וודאית ב-100%. על מנת לסווג את הרקמות ניתן ליטול בדיקת דם, או ליטול דגימה מרירית הפה אותה מגרדים במקלון עם צמר גפן. עלות הבדיקה היא בסביבות 4,000 ₪.

2. מתי צריך לבצע בדיקה כזו?

כאשר ההורים של תינוק שנולד נשואים זה לזו, אזי באופן אוטומאטי הבעל ירשם במרשם האוכלוסין כאביו של הקטין שנולד לאשתו. ואולם, כאשר נולד תינוק להורים שאינם נשואים זה לזו, אזי אם האב לא ידאג בעצמו לגשת ולהירשם בתור אביו של הרך הנולד במשרד הפנים בתוך 12 חודשים מיום הלידה (בעבר התקופה החוקית עמדה על 3 חודשים), ויבקש להירשם כאב במועד של יותר משנה אחרי הלידה, או אז משרד הפנים ידרוש ממנו לבצע בדיקה רפואית כתנאי לכך שיוכל להירשם כאבי הקטין.

3. מי בדרך כלל מבקש בדיקת רקמות?

על פי רוב מי שעותר לביצוע בדיקת רקמות הוא הילד, אשר מגיש את התובענה באמצעות אימו, שהיא האפוטרופא הטבעית שלו. המניעים הנפוצים ביותר להגשת בקשה כזו הם כדי שהילד יוכל לתבוע מאביו מזונות, או כדי שהילד יוכל לרשת את אביו או את קרובי האב. כאשר הגבר אינו רשום כאביו של הילד, לא ניתן לקבל ממנו מזונות או לרשת אותו. אם בדיקת הרקמות תאושש אבהות, הגבר ירשם כאבי הקטין. לפעמים מבקש את קיום הבדיקה דווקא הגבר, וזאת בכדי לדעת אם הילד שהוא מבקר ושאותו הוא מפרנס הוא אכן ילדו שלו.

4. האם כל אחד יכול ללכת למעבדה ולבצע בדיקת אבהות?

לא ניתן לקיים בדיקה מסוג זה באופן פרטי. כדי לבצע אותה צריך לקבל צו מתאים מבית המשפט.

5. מתי יאות בית המשפט לצוות על עריכת בדיקת רקמות?

במקרים בהם מדובר באישה פנויה, קרי שאיננה נשואה (אלמנה או רווקה או גרושה) אין למעשה מניעה חוקית לקבל צו שיפוטי המורה על בדיקת רקמות. בפסק דין מעניין שניתן לאחרונה, חויב גבר נשוי לערוך בדיקת רקמות לבירור אבהותו על ילד שנולד מאישה שאינה אשתו, וזאת למרות שהאישה כלל לא הצליחה להוכיח כי קיימה יחסי מין עם אותו גבר בתאריכים הרלבנטיים לכניסתה להריון, כך שהסיכוי לאבהות נראה על פניו קלוש מאד. גם העובדה שהאישה כבר הגישה בעבר תביעת אבהות נגד גבר אחר, לגבי אותו תינוק, תביעה שנדחתה לאחר שהתברר כי אותו גבר אחר איננו אבי התינוק, לא הפריעה לביהמ"ש לחייב את המועמד הבא בתור להיבדק אף הוא. לכאורה – החלטה תמוהה, אך למעשה- דוגמא לעיקרון העל שמשמש נר לרגלי בית המשפט תמיד – עיקרון טובת הילד. על מנת שלא להשאיר את הילד ללא זהות וללא מפרנס, לא מענישים אותו על מחדליה של אימו, ומאפשרים לו לנסות ולברר מי הוא אביו האמיתי.

6. האם בעל שחושד כי אשתו בגדה בו, והילדים שילדה אינם למעשה ילדיו שלו, יכול לדרוש ביצוע בדיקת אבהות לילדיו?

במקרה כזה התשובה תלויה בדתו של הקטין. לגבי קטין יהודי – מאז התיקון משנת 2008 לחוק מידע גנטי, בית המשפט יתיר בדיקה כזו לפי החוק רק במקרים חריגים. קודם כל צריך לקבל חוות דעת מנשיא בית הדין הרבני הגדול. אם חוות הדעת מעלה כי הבדיקה עלולה להוכיח כי הילד הינו "ממזר", בית המשפט לא יתיר לבצע בדיקה. ממזר, כלומר ילד נולד לאישה נשואה מגבר שאינו בעלה, אסור לו לבוא בקהל ישראל. הוא יהיה פסול חיתון, ולא יוכל להתחתן ברבנות. בעיני ההלכה היהודית, אין פגיעה גדולה יותר בכבודו של אדם מאשר הכרזתו כממזר.  לפי החוק הישראלי, ובעיני ההלכה הדתית, מוטב לילד לא לדעת מי הוא אביו, ובלבד שלא יקבל תווית של ממזר.

7. מה הם המקרים החריגים האלה שבהם תיערך בדיקה לפי החוק החדש?

מאז תיקון החוק, עריכת בדיקה המקימה חשש לממזרות תיתכן רק במקרים של סכנת חיים או סכנה שתיגרם לאדם נכות קשה ובלתי הפיכה. הכוונה היא למקרה שצריך לבצע טיפולים רפואיים, כמו למשל תרומת איברים להשתלה, שאז חובה לברר התאמה גנטית, גם במחיר של הכרזת הקטין כממזר. לא בהכרח הקטין הוא האדם שבסכנת חיים, יתכן שזה דווקא הורה שלו או אחיו, והקטין הוא התורם.

8. האם גבר זר יכול לטעון שהוא אביו של ילד שנולד לאישה מסוימת, ולא בעלה, ולבקש בדיקת אבהות?

לאחרונה התפרסם תקדים מאד מעניין – אישה ילדה בת 7 חודשים אחרי שהתגרשה. היא והגבר שחי איתה הגישו תביעה לקבוע שהוא האב. כשהילדה הייתה בת 3 שנים, האישה עזבה את הגבר, חזרה לבעלה והתחתנה איתו שוב, ואז התחילה לטעון אחרת – שבעלה הוא האב, ועמדה לעזוב את הארץ עם הילדה. הילדה הכירה את הגבר האחר בתור אביה ועמדה בקשר איתו במשך 6 שנים. נשיא בית הדין הרבני הגדול נתן חוות דעת השוללת בתקיפות את האפשרות של בדיקת רקמות, מחשש למימזור של הקטינה, כי ההיריון התחיל כאמור במהלך הנישואין. ביהמ"ש לענייני משפחה מצא פיתרון יצירתי: הוא אמנם לא הורה על בדיקת רקמות, אבל הוא הכיר בגבר השני בתור "אב פסיכולוגי" של הילדה, העניק לו הסדרי ביקורים עם הילדה, והוציא צו עיכוב יציאה מהארץ, שימנע מהאם לקחת את הילדה לגור בחו"ל, באופן שינתק אותה מהאב.

חשוב לציין כי במקרים רבים, כאשר בית המשפט פוסק שאי אפשר לבצע בדיקת רקמות, הוא לא מניח לתובע להוכיח את האבהות גם באמצעות ראיות אחרות, כדי לשמור ולקיים את "רוח החוק".

9. מדוע חשוב לילד לדעת מי הוא אביו? איזה נזק עלול להיגרם לילד שזהות אביו אינה ידועה?

מעבר לשיקולים הפסיכולוגיים והכלכליים הברורים מאליהם, קיים שיקול הלכתי. ילד שלא יודעים מי הוא אביו נקרא בהלכה היהודית "שתוקי", כלומר ילד שאימו משתיקה אותו כשהוא שואל אותה מי הוא אביו. ילד כזה יסבול מבעיה של כשרות לנישואין אם ירצה להתחתן ברבנות כדמו"י. אם לא נדע מי האב עלולים להתרחש נישואי קרובים, ואף נישואין בין אחים.

http://www.linkedin.com/in/odeliaaltman

עו"ד אודליה אלטמן
אודליה אלטמן, עורכת דין ובעלת משרד עצמאי כ-28 שנה. עו"ד אודליה אלטמן עוסקת בדיני משפחה, כגירושין וירושה: צוואות, הסכמי ממון, מזונות, משמורת, חלוקת רכוש, אבהות, ידועים בציבור, פונדקאות ועוד. בנוסף לעבודתה משתתפת אודליה אלטמן כדרך קבע בתוכניות הטלויזיה והרדיו השונות ומשתפת את קהל הצופים והמאזינים בסוגיות מתחומי עבודתה.